קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת היוזמים והמציעים, בגילוי נאות הצטרפתי להצעה שלכם מתוך היכרות של הנושא כשר הרווחה.
שורדי הנובה חיים את הנובה. יש טיפול – משרד הרווחה מטפל, משרד הבריאות מטפל, המוסד לביטוח לאומי מטפל – אבל זה טיפול שאנחנו מכירים לפי הפרוטוקול, לפי הנוהל, וגם תוך כדי תנועה, המלחמה הזאת חייבה אותנו לייצר מענים. אף אחד לא צפה, לא חזה, אבל את נושא הטראומה אנחנו מכירים היום יותר טוב מבעבר, זו לא בושה לומר, גם בתחום של יוצאי הצבא, הלומי הקרב, גם בשכול האזרחי והאסונות האזרחיים, אבל זה לא דומה לכלום. אני חושב – ואין מה לחשוש – לדחוף לכך, להקים מינהלת, מינהלת שתהיה קשובה 24/7. כפי שאמרתי, זה מטופל, לא שזה לא מטופל, אבל צריך טיפול יותר טוב, טיפול יותר אינטנסיבי.
פגשתי השבוע את משפחתו של רועי שלו, הייתי אצלם בניצני עוז. פגשתי כמה שורדי נובה שפגשתי קודם בתפקידי כשר הרווחה. הקמנו אגף חרבות ברזל, יצא לנו לפגוש, אבל מי שמכיר את שדה הטראומה והחוסן – אלה דברים שגם אם הם לא קיימים היום, וגם אם הם קיימים ברמה מסוימת, אף אחד לא יודע איך זה הולך להתפתח. אלה פצצות מתקתקות, ובפצצות מתקתקות צריך להיות עם עין פקוחה, אוזן קשובה. לכן אין מנוס, צריך לתכלל את זה על ידי גורם אחד, שזאת תהיה המשימה שלו. אפשר לקצוב את זה לחמש שנים, לעשר שנים, אבל צריך להקים. כן, אני מצטרף לקריאה להקים מינהלת. גם מכאן ומכל פלטפורמה אחרת שאני אהיה בה, אני אדחוף לשם, ויפה שעה אחת קודם, שלא נצטרך ללכת לנחם עוד בבתים של שורדי הנובה.
היו ברוכים, המציעים, ושנדחוף כל מה שיוחלט כאן – דיון במליאה, דיון בוועדה ייעודית –נתמוך בכול. אני כבר מבקש, לא תומך. ברוכים תהיו. תודה, אדוני היושב-ראש.
277 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.