קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק – חברי הכנסת, הייתה לי שיחה עם חבר הכנסת בוארון עכשיו, והוא הדהים אותי. הוא הגיש בג"ץ על ניגוד עניינים של היועצת המשפטית לממשלה. באיזה עניין? שעו"ד בנקל – אתם זוכרים? יש מה שנקרא משרד "שיבולת שועל", כך אני קורא להם, שהם הזדרזו והלכו להתקשר לאותו מג"ד של הבן שלה, כדי לסגור את הפרשייה. הם מכירים את המשפחה, והוא גם מייצג את נושא הרוגלות פה.
כן, נדב ארגמן. הוא הגיש בג"ץ על זה שהיועצת המשפטית בניגוד עניינים. דרך אגב, היא טובעת כולה בניגוד עניינים. לא רואים אפילו את ציצית ראשה. היא כל הזמן בתוך ניגוד העניינים, בבריכה.
אבל מה שהדהים אותי, היושב-ראש, זו התשובה של המשטרה. הרי איך אומרים אצלנו בשכונה? עיני, עינק. הבן אדם גנב. יש סרטון.
לא סתם גנב – גנב בשעת מלחמה. אני נחרדתי מזה. מדוע? בגלל שלא עושים כאלה דברים בשעת מלחמה. השלמות ציוד זה במילואים, בסוף.
הרי החייל הלך לישון, שם את האפוד בצד. בכוננות, הקפצה, אני מניח שהוא ישן עם הבגדים. אם באים עכשיו מחבלים, אני רץ ושם את האפוד. זאת אומרת, באופן מעשי, אם תוקפים אותם, הוא רץ להביא את האפוד, ואין אפוד.
תבינו את חומרת העניין פה. ומה המשטרה עונה לו? בדקנו. הגורמים בדקו. לא מצאו מקום לפתוח בחקירה. אני נדהם. ראשית, אמרתי לו שאני חושב שצריך לפנות לפצ"רית – הוא היה חייל בצבא – ולא למשטרת ישראל. אבל אני רוצה להבין מאותו גורם משטרתי: מותר לגנוב או לא מותר לגנוב? אם מותר לגנוב, תגידו: לכולם מותר לגנוב. לא רק לבן של הפצ"רית מותר לגנוב. אם מותר לו לגנוב, מותר לכולם לגנוב. היה תחקיר, וכשהוא גנב – שמענו את הבן אדם שהוא גנב ממנו. אין פה מה לחקור. קח את הסרטון בטלוויזיה, תגיש אותו ככתב אישום, וכל שופט בישראל כבר יפסוק את דינו. לכן אני נדהם לא מזה שלא מעמידים – הם מטשטשים. שיגידו – תשקרו ותגידו: חבר'ה, אנחנו עוד בודקים. לא משנה, אין מה לבדוק. הם משיבים לחבר הכנסת בוארון שהם בדקו ושהם הגיעו למסקנה שאין מה לחקור. ולכן גם הבג"ץ אמר לו: אז למה הגשת את הבג"ץ? היא לא נמצאת בניגוד עניינים, ובכלל, בנקל הזה לא דיבר עם אף בן אדם, כנראה דיבר שטויות, ולכן, כנראה שאת הכול אתה מדמיין בראשך. חבר הכנסת בוארון, אתה חי במדע בדיוני. כנראה שאין לה בן, כנראה שלא היה אפוד, כנראה שההוא ששמענו את ההקלטה שלו זה לא עו"ד בנקל וזה לא משרד "שיבולת שועל". את כל זה אנחנו מדמיינים. דרך אגב, כנראה היא לא יועמ"שית. אנחנו מדמיינים את זה בראש שלנו. אין אירוע מהסוג הזה. אני נדהם לאיזה עומק משטרת ישראל נסחפת.
רבאק, תפתחו את העיניים, יש ציבור גדול. אתם פוגעים בעצמכם. להפך, אם מדובר ביועצת המשפטית, אתם צריכים לדקדק יותר בבנה, בוודאי. זו שאלה ציבורית ממדרגה ראשונה. לא זה שהבן שלה גנב, זה – 1. בגלל שהוא הבן שלה, אתם לא חוקרים. וכפי שאמרתי, אין פה מה לחקור. כל עם ישראל ראה את זה. דרך אגב, גם ראינו מה הוא הגיב. לכן, אני מציע לך, חבר הכנסת בוארון, לפנות לפצ"רית ולהגיש בג"ץ עוד פעם. אמרתי לך, או שאנחנו מדמיינים, או שאנחנו, מה שנקרא, אנשים מעופפים ב-40,000 רגל ולא מבינים מה קורה פה, או שלהם מותר לגנוב. גם לגנוב, מעבר לדברים נוספים אחרים, גם לגנוב בשעת מלחמה, והכול מותר.
אתה, אל תוותר. תקשיב, יש פה דבר חמור מאוד.
נכון. אני מציע לך, תתעקש על הסיפור הזה עד הסוף.
גם אותו אחד שנתן לך את התשובה – תזמינו אותו לכנסת, לכאן, לוועדה, כדי שיסביר את התשובה.
רק שנייה. יש פה ועדה בכנסת. הכנסת אמורה לבקר את הרשות המבצעת. זה תפקיד הכנסת, זה התפקיד שלכם. דרך אגב, בזמנו, כיושב-ראש ועדת הפנים – אני אספר לך, היושב-ראש – הבאתי את מפכ"ל המשטרה וכו' לפה לבדוק את הסוגיות שראיתי בתקשורת ולוודא מה קורה שם.
אני מציע לך, תבקש מיושב-ראש ועדת הפנים קודם כול לזמן את קצין המשטרה. שלא יחשוב שאנחנו אהבלים. שיסביר. או שהוא אהבל, או שאנחנו – אחד משנינו. או שהוא משקר, או שאנחנו לא מבינים. תפוס את השור בקרניו, בגלל שיש לזה משמעות ציבורית ממדרגה ראשונה.
עכשיו אני בא להצעת החוק, חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. אנחנו מדברים פה על הנוח'בות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק כליאתם של הנוח'בות – הם נקראים בעגה המשפטית "לוחמים בלתי חוקיים". דרך אגב, שאלתי בממשלה איזה שם זה. מדובר במחבלים שפלים, איך אתם קוראים להם לוחמים בכלל? אבל זה המשפטנים. בסוף הם הופכים את כל מציאות החיים שלנו.
בסדר, לא חשוב. מתחילים לבלבל לי את המוח. זה מפה, זה משם – לא חשוב. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופת הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית המשפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לוחמים בלתי חוקיים – בקיצור, הנוח'בות – והכול, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה.
כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל עלה הצורך לקבוע הסדרים מיוחדים לנסיבות החריגות שבמסגרתן נתפסו מחבלים רבים העונים להגדרת החוק שהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר. בתחילה הותקנו תקנות שעת חירום שעיקרן הורדת הדרג המאשר את החזקת אותם נוח'בות והארכת המועדים הקבועים בחוק להבאה בפני שופט ולמניעת מפגש עם עורך דין, בהתאם לצרכים שנבעו כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל וכו' וכו' וכו'. אין טעם להקריא.
לכן מה שמוצע היום – הוראת השעה הנוכחית צפויה לפקוע ביום 31 ביולי 2025, קרי, בסוף החודש. בהתאם לעמדת גורמי הביטחון, נדרש להאריך בחמישה חודשים נוספים, עד ל-31 בדצמבר 2025, וזאת ללא שינוי של המועדים הקבועים בהוראת השעה הנוכחית. עוד מוצע כי ביום התחילה של תיקון זה יראו כאילו הוארך תוקפה של ההכרזה לפי סעיף 10א לחוק עד ליום 31 באוקטובר 2025, ויראו את ההכרזה האמורה כאילו ניתנה לפי סעיף 10א לחוק. אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את החוק.
929 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.