יום תלונות ופניות הציבור

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים היום בנושא כמעט יום-יומי, אבל כזה שהוא אולי החשוב ביותר בתפקיד שלנו: פניות הציבור. המילים אולי נשמעות פשוטות, אך מאחוריהן מסתתר עולם שלם בעקבות פניות הציבור: רעיונות לחקיקה, וזה בעקבות עוולות שנגרמות לציבור, שאילתות, הצעות לסדר-היום ובקשות עזרה של אזרחים מול הממסד.

יש כל כך הרבה סוגים של פניות. יש למשל פנייה שהגיעה ללשכתי של משפחה שכבר עשר שנים מחכה לדיור הציבורי. חולף מחורף לקיץ ומקיץ לחורף, ועדיין המשפחה ממתינה. יש את האימא שבנה לא התקבל למוסד חינוכי בגלל ביורוקרטיה קרה וחוסר רגש. יש גם את אותה אם חד-הורית שעובדת קשה יומם וליל כדי לפרנס את ילדיה, ובכל זאת נאלצת להיאבק מול הביטוח הלאומי כדי לקבל את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד. יש עוד הרבה אלפי פניות, על טעויות בתשלומי קצבאות, על עיקולים דרקוניים בחשבון הבנק, ועוד עוולות שמקשות על בן אדם לקיים את שגרת חייו. וכל פנייה כזאת היא עולם ומלואו, כל פנייה מספרת את סיפורו של אדם שנשאר לבד במערכה, ופונה אלינו כנבחרי ציבור להיות בעבורו פה, אוזן ויד מושטת לעזרה.

במפלגת ש"ס – המפלגה החברתית היחידה פה בבניין – הפריימריז והמבחן של חבר הכנסת הוא בין היתר מענה על כל פנייה בכל נושא. זה מה שהנחה אותנו יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, ועל זה אנחנו נבחנים. גם כך הנחיתי את עוזריי היקרים: אין פנייה שמתקבלת בלשכתי שנותרת ללא מענה. הרבה לפני הדיבורים על רפורמות וחקיקה, יש אנשים שפשוט צריכים את העזרה שלנו. הדאגה לכלל האוכלוסיות, בפרט המוחלשות שבהן, היא נר לרגלינו עוד מקום המפלגה. כשפונים אלינו, אנחנו לא שואלים את הפונה לאיזו מפלגה הוא מצביע, לאיזה זרם הוא משתייך או היכן הוא מתגורר.

הפניות הציבוריות זורמות מכל רחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום; מאנשים מכל גווני החברה הישראלית – דתיים, מסורתיים, חילונים, חרדים, מיעוטים. כולם זוכים ליחס שווה ולטיפול אישי ומכבד. אנחנו כשליחי הציבור משתדלים – לא תמיד מצליחים, אנחנו לא קוסמים, אבל תמיד תמיד משתדלים; לא כי זה משתלם פוליטית – כי זה מה שנכון. כשאתה עונה ואתה חוזר לפונה, כבר פתרת 50% מהבעיה. הוא כל כך מתרגש כשהוא שומע את הקול שלנו שמתייחס אליו ברצינות, וזה כבר מוריד לו את הלחץ.

ככה חונכנו, ככה לימדה אותנו המסורת היהודית: כל יהודי הוא עולם ומלואו; כל צעקה של אדם מישראל צריכה להדהד באוזניים של מי שנושא באחריות הציבורית. לא משנה כמה חוקים נעביר, כמה דיונים נקיים, אם לא נקשיב לפניות של הציבור, נכשלנו בשליחות שלנו.

אני מסיים בדבר אחד ברור: אנחנו לא נבחרנו כדי לשבת על כיסאות, והיושב-ראש אמר את זה הרבה פעמים – שמעתי את זה בראיונות: אני לא יודע אם אני אהיה פה או לא אהיה פה, נכון?

אתה – אני מצטט את היושב-ראש. אני פועל גם למען הדורות הבאים. זה מה שאנחנו פועלים. הדרך שלנו היא לא כדי לחמם את הכיסא; הדרך שלנו זה לעמוד בחזית אל מול הציבור ששלח אותנו. אנחנו לא מנהיגים מרחוק, אנחנו משרתי ציבור מקרוב, ולכן נמשיך ביתר שאת, ביתר עוז, להיות שליחים נאמנים לכל אחד ואחת בכל מקום, בכל מגזר. נעשה את זה רק כמובן בסייעתא דשמיא, ונעשה ונצליח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.