קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נקבע, בתום לב, על ידי היושב-ראש יום פניות הציבור. אבל אין מקרה אצלנו, אנחנו לא מאמינים במקרה, אנחנו מאמינים ביד ה'. אתמול בלילה בחצות התפטרתי מראשות הוועדה לפניות הציבור. כמי שנמצא – ואמרתי את זה ביום שמוניתי – מעל 30 שנה במערכת הציבורית, אמרתי כשמוניתי, ואני אומר את זה גם היום, שפסגת העבודה הציבורית היא פניות הציבור. אם קבעתי לעצמי כשנכנסתי מה אני רוצה לעשות בוועדה לפניות הציבור – שכידוע, באופן תיאורטי, על פי התקנון היא ועדה שיכולה לדון כמעט על כל דבר. לצורך הבדיחה היו אומרים, ואמרו את זה כשנכנסתי, שחוץ מהתקיפה בכור באיראן, הכול תחת חסותה של הוועדה לפניות הציבור. אמרתי אז ואני אומר גם היום שאני חושב שזה נכון.
אבל אני יכול להסתכל אחורה ולומר שהשתדלנו לעמוד במשימה הזאת, באמת לטפל במה שמטריד את אזרחי ישראל, את האזרח. מה שמטריד את האזרח זה הביורוקרטיה. הביורוקרטיה בסופו של דבר היא המקור הראשון והכי חזק לשחיתות. מי שחושב שהביורוקרטיה היא שמצילה משחיתות, טועה. אני מאמין בזה כמי שהיה ראש עירייה בעבר, היה ממלא מקום ראש עירייה בעבר, נמצא כאן בכנסת ורואה משרדי ממשלה. ביורוקרטיה היא אם השחיתות, היא המקור שגורם לשחיתות וסבל בל-יתואר לאזרחים, לאזרח נורמטיבי שצריך לעבור בכל מחסומי הביורוקרטיה.
קיימנו 106 ישיבות, אלפי פניות, 3,000 פניות. אפשר לומר שרובן – כ-80% מהישיבות – התקיימו בדיוק על הדבר הזה: סנכרון בין משרדי ממשלה בהעברות מידע, סנכרון בין ועדות בהעברות מידע, מערכות ביורוקרטיות ותקנות שגורמות לביורוקרטיה ולעודף סבל לאזרחים, כי אני חושב שזה הדבר המרכזי שעליו חובתנו כשליחי ציבור. בפרשת השבוע כתוב על משה רבנו שיחפש אדם. כתוב שם ארבעה דברים: "ואשר יוציאם ואשר יביאם" – והפסוק חוזר על עצמו – "ואשר יצא לפניהם ואשר יָבֹא לפניהם". זאת אומרת, משה רבנו, כמנהיג, מה הוא ראה? מה מנהיג צריך לעשות? נכון, "אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם", אבל חוץ מזה "ואשר יוציאם ואשר יביאם" – לטפל באזרחים ובצרכים שלהם.
היו עוד 20% מהזמן או 30% מהזמן שהיינו צריכים לטפל, לצערנו הרב, בקבוצה שקופה של נפגעי נובה, ובעקבות המלחמה היו לנו המון ישיבות – כ-19 ישיבות, לדעתי – רק על הנושא הזה. לצערי הרב אפשר לומר גם היום שהם קבוצה שקופה, עם הכי פחות לוביסטים, עם הכי פחות אנשים שדוחפים אותם.
אני מבקש ממך הארכה של איזה שתי דקות. כבד את זה שיכול להיות שבעוד 30 שעות אני לא בכנסת. תכבד את זה. תכבד את זה.
כן. אני רוצה להודות לאתי שבתאי, מנהלת הוועדה, שעזרה לי במשימה הזאת, לז'נה ישראלוב, רכזת בוועדה, לאתי רז, רכזת בוועדה, למיכל גרביץ, מזכירה מסייעת בוועדה, ולעו"ד ורד זילברמן ובנימין גל, שאיתם הצלחתי.
עכשיו אני רוצה לומר משהו על ההתפטרות שלנו מהקואליציה. ראו, אמרתי קודם: יש אשר יוציאם ואשר יביאם ואשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם. תפקידנו כשליחי ציבור הוא לדאוג למדינת ישראל ולדאוג לאזרחי ישראל, והוא מתמקד בסוף כמפלגה חרדית בלהגן על עולם התורה ולסייע לאנשים, כפי שאמרתי בוועדה, בנושאים של ביורוקרטיה. אבל לא רק בוועדה, אלא כל חבר הכנסת הוא ועדה לפניות ציבור מהלך, וכולנו מכירים את זה.
עולם התורה, שעליו מושתת העם היהודי, שעליו מושתת כוחו של העם היהודי – זאת האמונה שלנו, את זה קיבלנו בהר סיני. כשאנחנו נמצאים מייד אחרי הניסים הגדולים שקרו לנו בתקופה האחרונה – ולכל אחד ברור שזה מעשה ניסים. אין בזה שום היגיון. מי שלא מבין את זה, שישמע את מה שאמר אותו קאדי בצרפת על הדבר המופלא הזה, על העם הזה, שנראה שמפילים אותו והוא עוד פעם קם ומתקומם. נראה שגומרים אותו. ניסים, שמי שמכיר את מה שהיה, מבין שיש פה נס בלתי רגיל, והנס הוא בלתי רגיל כי אנחנו עם ישראל, כי אנחנו העם הנבחר.
עשינו, עשינו כל מאמץ כאן. ידעו כולם – בטח אנשי הקואליציה, שאני שומע כל מיני התקפות שלהם – ביום שנכנסנו לקואליציה, בהסכם הקואליציוני, מהו הדבר שהכי מטריד אותנו בשותפות הזאת, כשותפים, הדבר שהכי מטריד אותנו. נעשו מעשי רמייה כאלה ואחרים ותעתועים. ניסינו, ניסינו כל דרך, אבל יש שלב מסוים שאתה מבין שזהו, רימו אותך. אין לנו דרך להיות שותפים למערכת שחותרת תחת קיומו של העם היהודי. אין לנו שום דרך להיות חלק מהדבר הזה. זה חילול ה' שאין כדוגמתו. זה לא איזשהו ניסיון להפיל, לעשות תרגיל. סיימנו.
צריך לדעת שיש במקום מסוים – והשותפים, אני מזכיר להם שוב, יודעים מה עשינו שנתיים וחצי. הם יודעים כמה צפרדעים בלענו, הם יודעים כמה דברים עברנו. אבל ידענו שיש מטרה – לשמור על קיומו של העם היהודי. התורה הזאת "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך", "אמר ה' רוחי אשר עליך". הקדוש ברוך הוא הבטיח לנו את זה. אנחנו בטוחים שזה לא ייעצר. אם אנחנו לא יכולנו לעשות את זה בדרך הסבירה כאן, בתוך הקואליציה, אנחנו סמוכים ובטוחים שעולם התורה ימשיך וישגשג כמו שהוא גדל וצמח ב-70 השנים האחרונות. אבל כל מי שלא היה שותף לזה, יזכור שהוא יכול היה להיות שותף לדבר הזה. תודה רבה.
770 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.