קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני אדבר, או-הו, בכל הזדמנות, לנוכח החרפה של ראש הממשלה הערב.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אכן, השעה מאוחרת, אבל אבוי לשותקים בשעה הזו. הלב עם שלוש משפחות שקיבלו הערב הזה את בשורת האיוב, הלב עם משפחתו של חייל צה"ל שנטל את חייו, שלישי במספר בעשרה ימים. הלב נקרע, ואני בטוח שהצער והכאב משותפים לכולנו, חברי הקואליציה והאופוזיציה. אבל הערב הזה אי-אפשר להסתפק רק בהבעת הצער המשותף, כי מעשה של נבלה קורה בבית הזה ממש ברגעים אלה, מעשה של נבלה שאוי למי שישתוק מולו.
בשעה ששלוש משפחות מוטלות לרצפה ועולמן חרב עליהם, יושב ראש ממשלת ישראל וכופה, וכופה קידום של חוק השתמטות בזוי. בשעה שמשפחות מצטרפות למעגל השכול הנורא, ראש הממשלה, ראש הממשלה פוטר עשרות אלפי צעירים מחובת ההגנה על גבולות המדינה, וחברי וחברות הקואליציה נושאים את שמם של חיילי צה"ל, מדברים על גבורתם, בשעה שהמנהיג שלהם, המנהיג שלהם מפקיר אותם. ואנחנו נשתוק?
וצריך לומר באומץ: המלחמה הזו, שהתחילה כמלחמת מגן מוצדקת – –
– – הפכה להיות מלחמת שולל. אתם מובילים אותנו – –
– – מלחמה שבה החיילים גיבורים, אבל אתם חבורה של פחדנים – –
– – שמעניקה לשיקולים פוליטיים בכורה על פני שיקולים מבצעיים.
אתם הפכתם את מלחמת המגן המוצדקת הזאת למלחמת שולל – –
– – למלחמת הישרדות של ממשלה וקואליציה מושחתות. אתם יודעים את האמת – לנתניהו ולכץ אין שמץ מושג לאן להוביל את המלחמה הזו.
מלחמת שולל. חיילים גיבורים, שרים וחברי כנסת פחדנים, עלובים – –
הציבור לא ישתוק על חוק ההשתמטות.
287 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.