קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני רוצה לדבר על זה, על סדר-היום. אני רוצה לדבר על זה בדיוק.
בדיון הקודם דיברנו על לימודי רפואה. אני רוצה להמשיך פרק נוסף במה שמסתירים מהציבור.
רק אתמול בערב פורסם שד"ר אוסאמה טנוס, שאחראי לקבלת סטודנטים לרפואה בכל האוניברסיטאות למעט אוניברסיטת באר שבע – האיש הזה, שאחראי לקבל את הסטודנטים שלנו ולבחון את הדילמות המוסריות, מי מהם מתאים להיות רופא, התבטא על מה הוא חושב על חיילי צה"ל. ואני מקריא לכם: חושב שחיילי צה"ל מבצעים רצח עם בעזה; רוצחים צוותי רפואה ומתעללים באזרחים. זה האיש שאמור לבחון את הסטודנטים שלנו ולבדוק אם הם ראויים להיות רופאים. עכשיו אני שואל אתכם: כשאותו אוסאמה יפגוש רופא ששרת בצבא בעזה, סטודנט לרופאה ששירת בעזה, האם הוא יקבל אותו? זה מובהק שלא.
מקרה נוסף שנודע לי: התראיין קצין בצנחנים כדי ללמוד רפואה, באותו מבחן מו"ר. כל אחד מהם ניקד אותו. אחד מהם נתן לו שתי נקודות בסך הכול. שאלו אותו: למה? הוא אמר: ברור, כי זה שהוא סיפר על הצבא, זה לא מרשים אותי. תבינו את האירוע. יש פה אנשים עם אג'נדה פרוגרסיבית שמאלנית שהם אלו שמחליטים מי יהיה רופא ומי לא יהיה רופא במדינת ישראל.
בתפיסת העולם שלי, זה לא משנה מי אתה. זה לא משנה מי אתה – –
זה לא גזענות, זה צדק מוסרי. אם שירתָ, וזה לא משנה אם אתה ערבי, אם אתה חרדי, אם אתה דתי, לא משנה, אם שירתָ – קיבלת; לא שירתָ – לא קיבלת. כי מה שקורה היום, לצערי – –
– – לצערי היום זה קורה הפוך. כי יש עד היום – היום יש אנשים שלא משרתים ולא עושים דבר למען עם ישראל, ומקבלים ממדינת ישראל, כפי שאמרתי, גם סבסוד ללימודים של 400,000 שקל – –
– – וגם כאשר יש מאבק על התמחות, ועל התמחויות מסוימות יש תחרות בין אנשים – היום במדינת ישראל, כאשר יש אחד ששרת סדיר ומילואים ואחד שלא עשה כלום, אין תיעדוף למשרת.
ודבר אחרון. כפי שאמרתי בפעם הקודמת, מדינת ישראל עד היום – ואני קורא למשרד הבריאות ומשרד החינוך להתעשת – מקבלת סטודנטים מא-נג'אח בשכם ומאל-קודס, אוניברסיטאות שעושות במסיבות הסיום של לימודי הרפואה מיצג על איך עושים פיגוע ביהודים, מהללים שהידים. תגידו, השתגעתם? אלו הרופאים שאתם רוצים במדינת ישראל? וכל שנה המספר הזה גדל.
לכן אני אומר שוב, בקול חד צלול וברור, וזה לא גזענות, זה צדק, זה מוסר: לא שירתָ – לא קיבלת.
382 מילים של משה סעדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.