תקנים לרפואה במדינת ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת אני מתכבד לענות לכם להצעה לסדר-היום שהעליתם. אני ודאי מבין לליבכם, כי כמו שאמרת, כשאתה מסתובב בשטח, על פניו זה נראה כך לחלוטין. התמונה מאוד ברורה. אני תכף אתן לך מלמעלה, ואחר כך אני אעלה את התשובה הפורמלית שנמצאת. אתה יודע מה? אני אתן כאן את מה שכתוב, ואחר כך אני אזקק את זה יותר, להניח את נפשכם.

קודם כול, יש אמת בדברים שיש אחוז גבוה מקרב מקבלי רישיון לרפואה שהם בני החברה הערבית. צריך להביא בחשבון שהרוב המוחלט של בני החברה הערבית, שהרוב המוחלט של מקבלי – חברת הכנסת סון הר מלך, אני בעיקר עונה בשביל להניח את דעתך, ואחר כך נצטרך לחזור על הכול. גרוני ניחר קצת – אם אפשר כאן מים.

לא, לא, לא, אתם יכולים לדבר, אבל בשבילה. אז קודם כול, הרוב המוחלט של בני החברה הערבית שמקבלים רישיון לרפואה – – –

אני גם אסביר מה התהליך שקורה.

אז הרוב המוחלט של בני החברה הערבית שמקבלים רישיון רפואה הם בוגרי חו"ל, חד-משמעית. קודם כול נתחיל מזה. אלה אנשים שלמדו בחו"ל, מדובר באנשים שלקחו את עתידם בידיהם, טסו לחו"ל, למדו לימודים, שילמו מכיסם הפרטי ללא שום מימון.

רגע, רגע, רגע, אני אענה לך. אני אענה לך על האוניברסיטאות. באמת, אני לא מתחמק, כי כוח האדם הרפואי – לא, לא בגללך, חלילה. אני בתור שר ודאי אומר לך שיש רופאים – וגם אתה יודע – מבני החברה הערבית שהם מצוינים, מצילים חיים, מטפלים בהורים שלנו ובנו יום-יום. זה לא הכיוון, זה בכלל לא המקום. אני אומר, קודם כול מבחינת כוח אדם, העבודה שלי היא להביא כוח אדם איכותי למדינת ישראל. אני תכף אסביר מה עשיתי, מה אנחנו עושים ואיך הדברים נתנו מענה. אז אנשים שנסעו ולמדו באוניברסיטאות בחו"ל – מקרב הלומדים, הסטודנטים במדינת ישראל, זה לא עובר את ה-12% מבני החברה הערבית, זה פחות מהאחוז שלהם בקרב האוכלוסייה.

לא, לא, לא העדפה, בפועל. קודם כול, נתחיל מהסוף, הסטודנטים הישראלים שלומדים, זה לא עובר את ה-12%, שזה פחות מהאחוז שלהם.

לא, נקודה. בישראל, לפחות מאז שנכנסתי, בדקתי, אין שום תיעדוף. היה איזה מקום אחד.

אם תמצא – – –

לא, לא, לא, זו אחריות של האוניברסיטאות. אני פניתי, לא משנה למי, כשאמרו לי שיש, ביררנו, גם שלחתי מישהו להירשם, שלחתי מישהו להירשם, לא משנה, איזו חברה, לא הייתה אפליה. לא הייתה העדפה, גם לא שמירת תקנים. כי לשמור תקנים זה על חשבון מישהו אחר.

בסדר, אני אסביר.

אז אין גם לפי מצב סוציו-אקונומי, אני אגיד לך גם למה. כששואלים אותי למה אתם לוקחים פסיכומטרי 790 וכו'? בסוף, כשיושבים לך 3,000 סטודנטים, ויש לך רק 1,200–1,500 תקנים, לוקחים את הסך הגבוה. אז אני אספר לך, למשל, שבאוניברסיטת רייכמן, שהיא חדשה, הוא בא ומבשר לי ואומר לי: שמע, תקצבנו ושמרנו שני תקנים לחרדים. זה שימח אותי, כי אין כמעט חרדים. אבל מה המשמעות שהוא תקצב? הוא לא יכול להקל עליהם בלימודים, הוא לא יכול לקחת מישהו שלא יודע אנגלית, להגיד לו: תלמד, כי בסוף הוא ינשור; אלא שהוא דאג לו למימון מלא, הוא דאג לו לעזרה. מבחינת האוניברסיטה הם לקחו על עצמם, אבל מבחינת רמת לימודים הוא לא יכול לשחק עם זה, בסוף זו קבוצה. אז קודם כול, גם הקבלה ללימודים היא אך ורק על פי הישגים, זה לא יעזור. אנחנו עוקבים אחרי זה, ואני בדקתי את זה.

לגבי תלמידי חו"ל – – –

תסביר לי אחר כך.

אבל מה זו אוכלוסייה מוחלשת? מה זו אוכלוסייה? אני אוכלוסייה מוחלשת, ואני אבוא, ואני אחר כך לא אדע את שפת הלימודים. איך הם עזרו לי בזה? איך אני יכול ללמוד?

אין, אין.

אוקיי, אני אשב איתך אחר כך. אני אשב איתך אחר כך. לגבי תלמידי חו"ל, קודם כול, אני אסביר לך את המספרים. היום אני צריך בערך 2,500 רופאים בשנה. התקנים – כשאני נכנסתי למשרד היו 850 תקנים של סטודנטים לרפואה בישראל. זאת אומרת שבאופן אוטומטי צריך כל שנה לגייס 1,600–1,700 סטודנטים מחוץ לארץ. היום המספר עלה, והמטרה היא שעד 2027 יהיו 1,700–2,000 סטודנטים לרפואה בישראל. זאת אומרת שאני כבר במספר מחו"ל שהוא הרבה יותר מצומצם.

בשנת 2019 נערכה רפורמה, שנקראת רפורמת יציב, ומשרד הבריאות פסל מספר ענק – כל האוניברסיטאות שאתה ציינת, חבר הכנסת סעדה, האוניברסיטאות שאתה ציינת – – –

האוניברסיטאות שאתה ציינת, הן למעשה כבר – הן לא. אי-אפשר לבוא לפה ללמוד. זאת אומרת שאלה שלומדים שם ומגיעים לכאן לא יכולים יותר להיבחן לרפואה, אין להם כניסה. כי פעם למדו בכל מיני מקומות בעולם, והגיעו לכאן כשהרפואה הייתה מאוד מאוד ירודה.

הייתה ירודה, כן. גמרנו.

אז אני אגיד לך מה שאסור. היו אוניברסיטאות בחו"ל – –

– – שרמת הרפואה בהם הייתה ירודה בעיקר כי אין להם שדות קליניים, ופסלו אותם. אני חושב שהיא – – –

אני יודע, אני יודע. אוניברסיטת אל-קודס פסולה ברפורמת יציב?

היא מוכרת ברפורמת יציב?

עשו רפורמה ענקית, פסלו עשרות אוניברסיטאות.

אוקיי, יכול להיות שבדקו וראו. אם לא, זה אומר שבדקו את רמת הרפואה במקום.

אני אומר לך, למשרד הבריאות לא הועברו פניות מגורמים רשמיים לגבי סיכון ביטחוני כלשהו מצד סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות כלשהן. חד וחלק. סוגיות ביטחוניות לסיכול טרור נתונות לטיפולם של גורמי הביטחון במדינה, ובחלק הזה ברור שאנחנו לא נמצאים. בכל החלטה של גורמי הביטחון אנחנו צריכים לפעול. לגבי האוניברסיטאות שנפסלו, כרגע אין שום דבר אחר.

תקשיב, סטודנטים שלומדים בגרמניה ויבואו לפה להיבחן – – –

אני רוצה לסיים. רבים מהסטודנטים לרפואה הם למעשה מילואימניקים, ובשנתיים האחרונות נחשפנו לכך ביתר שאת. הפקולטות עשו מאמץ בשנתיים האחרונות לסייע למילואימניקים, בעיקר בקבלה לפקולטות, בלימודים עצמם, בבחינות, בהשלמת לימודים.

בסוף, למשל, אם יש לך סטודנט חייל שהיה 300, 400 יום, והייתה חסרה לו פעולה מאוד מסוימת שהוא למד, אתה לא תגיד לו: אני אדלג לך על זה במבחן, כי בסוף הוא צריך לבוא ולתת את הפרקטיקה. כן נתנו הקלות, ואני גם רוצה כאן להודות לכל הנשיאות, הנשיאים והדיקנים שנתנו עזרה במבחנים והקלות משמעותיות. בסוף בסוף את החומר הקליני הם צריכים לדעת וללמוד.

אני חושב שברגע שאנחנו מגיעים כבר למספר של 1,700–1,800 סטודנטים שילמדו במדינת ישראל – בארבע-חמש השנים הקרובות יהיה לנו חוסר ויהיה קושי, אבל לאחר מכן אתה תראה עלייה משמעותית.

אמרת עולים, חבר הכנסת בליאק. בשביל להקל על החוסר הזה של פסולי יציב – –

נכון, יש כמה חוסרים. – – פתחנו, משרד הקליטה ואני, מינהלת עולים שהם רופאים. בשנת 2024 עלו 519 עולים ממדינות המפתח – צרפת, קנדה וארצות הברית; בשנת 2025, כבר עכשיו אנחנו נמצאים עם למעלה מ-700 עולים רופאים שמגיעים, עם כסף שאנחנו נותנים להם. הם מגיעים מציונות, ואני גם יכול לנתב אותם.

אני מוכרח לומר לך, מכל המקומות. אני הייתי ביריד של רופאים בצרפת. תקשיב, הגעתי לצרפת לחמש שעות וחזרתי. אתה מגיע לחדר, נרשמו 350 רופאים. רופא, למה היה לו קשה בתהליך הזה עד היום? הוא אומר: אני לא יודע אם התעודה שלי מוכרת בארץ. ועוד החלטה שהייתה כאן – פעם רופא, לא משנה כמה שנים הוא רופא, הוא היה צריך לבוא, לעשות שבעה חודשים התמחות. ביטלתי את זה לחלוטין. רופא שיש לו עשר שנים קליניות לא צריך לעשות התמחות. הגעתי ליריד, אתה רואה רופאים. יש שם שולחן שלם של אגף מקצועות הרישוי, שיושבים שם. אומרים לו: תביא את התעודה שלך. הוא מוציא את התעודות, ואם יש שאלות לגבי ההתמחות, המועצה המדעית פתחה שם שולחן. אחרי רבע שעה עד חצי שעה הוא יודע אם התעודה שלו מוכרת, אם יש לו רישיון ישראלי. אם כן, יושבים שם עורכי דין – – –

סליחה, נוטריון. יושב נוטריון יחד עם עורכי דין שנותן תעודה. אחרי חצי שעה האדם יודע שיש לו תעודה, רישיון.

בחדר שליד, כל בתי החולים פתחו דוכנים – אני צריך פסיכיאטר, אני צריך אורתופד, אני צריך קרדיולוג. איפה? אני נמצא בברזילי. פתחו שם שולחן. אחרי שעה הוא יודע באיזה בית חולים הוא יכול להיות בעוד חודש. משרד הקליטה פתח שם שולחן ביחד עם הסוכנות, אומרים לו: מה החבילה שלך? כמה ילדים יש לך? איפה תגור? מה העזרה שלך? תקשיב, תוך ארבע-חמש שעות בן אדם יכול לדעת שבעוד חודש הוא בארץ. זה אקזיט לחלוטין.

התהליך הזה לקח פעם שנתיים, וגם לא נתנו לו ביטחון. לכן אני אומר, עשינו כמה פעולות שיקלו על החוסר הזה. גם באיכות הרפואה, אתם תרגישו אותה לחלוטין בעוד ארבע-חמש שנים, כי כל פסולי יציב לא ייכנסו לארץ. לכן אני אומר, הרופאים שנמצאים במערכת, אלו שנמצאים היום, מבחינתנו הם רופאים מצוינים שנותנים את הנשמה. המערכת לא מסננת מבחינת גזע, דת ומין, לחלוטין.

אני בוודאי סמוך ובטוח שהחששות שלכם – אם יש משהו ספציפי, אם אנחנו יודעים משהו מטעמים לאומניים, כמובן שהמערכת מטפלת. אין לזה שום קשר לאיכות וללימודי הרפואה שיש במערכת. תודה.