קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
צוהריים טובים, שלום לכולם. בבדיקה שעשיתי לאחרונה בפרסומים של משרד הבריאות, מתברר ש-45% מהתקנים לרפואה הולכים לציבור הערבי.
בדוק. פרסום של משרד הבריאות – 45%. זאת אומרת, כמעט חצי מהתקנים לרפואה הולכים למגזר הערבי. במדינה מתוקנת, הייתי חושב, כמאמר החוק שלי – – –
תקנים של רופאים. עוד פעם, תקנים של רופאים, שעובדים כבר כרופאים – 45% לציבור הערבי. עכשיו, בתפיסת העולם שלי, לא שירת – לא קיבלת. מי שלא משרת, לא מקבל. לא שירת לא שירות אזרחי, לאומי או צבאי. תבינו, אם הבת שלי, שהיא קצינה בשלדג, תרצה להתמודד מול פאטמה מאום אל-פחם, היום במדינת ישראל פאטמה מאום אל-פחם מקבלת אפליה מתקנת, והבת שלי לא. לא רק שהיא מקבלת אפליה מתקנת, מדינת ישראל מתקצבת אותה ב-400,000 שקל. 400,000 שקל, לימודים של שבע שנים. מדינת ישראל מתקצבת סטודנטים לרפואה ערבים, שלא עשו כלום ושום דבר למען מדינת ישראל.
זה לא הנתון הגרוע ביותר. הסתכלתי בפילוח של משרד הבריאות של שנת 2023, היכן למדו אותם סטודנטים ערבים? הרוב למדו במדינת ישראל, 70 מהם – אתם יודעים איפה הם למדו? בא-נג'אח בשכם. בא-נג'אח בשכם ובאל-קודס. אני אומר לעצמי: איך יכול להיות שמדינת ישראל נותנת תקנים לאנשים שלא רק שלא עשו שום דבר למען המדינה, הלכו והתחנכו במקומות של החמאס, של הרשות הפלסטינית, ואז אני נותן להם תקן על חשבון תקן של ישראלי. בכל שנה מאות סטודנטים, אנשים שמשרתים, אנשים שאפילו היו באמצע הלימודים ועזבו הכול כדי להגן על עם ישראל, אומרים להם: חכו, חכו, חכו, יש מישהו שקודם לכם. יש את פאטמה מאום אל-פחם שהיא קודמת; יש את מוחמד, שאנחנו שומרים לו תקן כי הוא כרגע מסיים את חוק לימודיו בא-נג'אח בשכם; או אבראהים שמסיים באל-קודס. אני אומר לכם, יש לנו פה אומה בהפרעה. זה לא יכול להיות. הגיע הזמן שכל הכנסת – מימין, משמאל, מרכז – תגיד באופן חד, ברור וצלול: לא שירת? לא קיבלת – לא לימודים אקדמיים, לא רפואה, לא מחיר למשתכן, לא שירות המדינה. מי שמשרת, מקבל. מי שלא משרת, לא מקבל. הגיע הזמן שנעביר את זה לוועדה ובעניין הזה נעשה שינוי יסודי.
325 מילים של משה סעדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.