קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, אני מודה שבהתחלה עוד שאלתי את עצמי ואפילו את חבריי מה הטעם, כל אחד עולה וחוזר על הדברים. בדיעבד הבנתי שזה נחוץ. אנחנו לא יכולים לשבת פה ולשתוק באופן חרישי. אנחנו פה, אנחנו צריכים לבטא את תחושותינו. רגע מכונן לכנסת ישראל, למדינת ישראל. אני מרגיש חובה לשוב ולהודות לריבונו של עולם על שנותן לנו את הזכות אפילו לכהן בכנסת הזאת, כנסת שהיא מוזרה ומטלטלת, אבל רגע מכונן לעם ישראל, למדינת ישראל, לכנסת ישראל.
אבקש להודות לראש הממשלה. הרבה פעמים רובנו לא מבינים מה הוא אומר, מה הוא עושה. הוא לא מראה, לא מתרברב. עכשיו אנחנו מבינים שכולנו היינו כחגבים. 20 שנה הוא עובד על תוכנית שאף אחד, כולל בעולם, לא הבינו עד כמה שהיא מלאכת מחשבת. צריך להודות לבורא עולם על שנותן את הכוח והעוז וההצלחה לכל כוחות הביטחון באשר הם; להודות ליושב-ראש הכנסת על היוזמה להרים כזה מבצע שכנסת ישראל ממשיכה לתפקד בצורה מכובדת, רצף שלטוני. אנחנו מראים לאויבינו שהם לא יכולים לנו; לשלוח תפילות לכל הפצועים, לשלוח את תנחומינו למשפחות הנופלים, מי ייתן והקדוש ברוך הוא יגיד די לצרותנו.
חמד עמאר לא נמצא כאן כרגע, אבל בכל זאת הוא אחת הסיבות שהחלטתי כן לעלות ולדבר. חמד, יקירי, אתה, התנהגותך ודבריך הם ההוכחה הטובה ביותר והצודקת ביותר למה הגשתי את תיקון חוק הלאום – כי אתם חלק. אתם וגורלכם – העדה הדרוזית הנפלאה – חלק בלתי נפרד מגורלה של מדינת ישראל, וצריכים לעשות אפליה מתקנת, וצודקת ומתבקשת.
לחברי הכנסת במגזר הערבי אני רוצה לומר: הכי קל לבוא ולומר שאתם לא מייצגים את המגזר הערבי, וזה נכון בהמון המון מובנים. אבל צריך להודות גם באמת, הגיע הזמן – והינה, אני אומר את זה כאן לכל בני המגזר הערבי, היכן שהם לא נמצאים: תפסיקו להריע, תפסיקו לחגוג כשנופלים עלינו טילים ומטווחים אותנו. אתמול זה אנחנו ומחר זה אתם. אל תשכחו שמיליוני השקלים שכוחות הביטחון משקיעים ביירוט טילים שידוע שהם מגיעים לריכוזים ערביים, יוצאים מהכיס של כל אחד מאיתנו. אם אתם לא מרגישים שותפי גורל, לכל הפחות, כאשר אנחנו מטווחים מבחוץ, תבקשו מאיתנו שגם נפסיק להגן עליכם וגם נפסיק לממן את הנזקים שנגרמים לכם.
אנחנו שותפי גורל בהמון מובנים. אם לא תרגישו חלק מאיתנו, לכל הפחות בממשקים האלה, אנחנו מבקשים מכם לשאול את עצמכם בפעם השנייה מה אתם מחפשים פה, בתוכנו. אתם לא יכולים לבקש מאיתנו ביטוח לאומי והגנה ויירוט וצבע אדום ומימון, אבל לצאת לרחובות ולהריע ולשמוח כשטובחים בנו. "בנו" זה גם בכם, ואם אתם לא מרגישים חלק מזה – תגידו לנו, אנחנו גם נעשה מחשבה. תודה רבה, ומי ייתן שהקדוש ברוך הוא יגיד די לצרותינו וישים את ידנו על העליונה.
419 מילים של אליהו רביבו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.