קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עודד, אני גם מצטרף למה שאמרת. עוד לפני זה כבר פניתי לרב גפני לכנס את הוועדה בעניין.
כן. כולנו בעד זה. גם רשות המיסים, גם מבחינת הפיצויים, כבר בטח פנו גם אליך ולכל חברי ועדת הכספים.
אוקיי. היו דיונים אחרים, ולכן זה בוטל. אבל בדיונים בנושא הזה ביקשנו שזה יהיה, וחשוב מאוד שזה יגיע, ונעשה הכול, בעזרת השם. אני איתכם ביחד בעניין הזה.
האמת, לא הייתי כשאיימן עודה דיבר – – –
לא הפסדתי, ברור. אבל אתה יודע, אני מסתכל על זה ואני אומר: כשאין ציפיות, אין אכזבות. אף פעם לא ציפיתי שיבוא לגבות אותנו כמדינת ישראל. הוא הרי טוען שהוא חי פה בכלל במדינה אחרת, לא במדינה שאנחנו חיים. הוא חי בכלל במדינה פלסטינית, הוא טוען שזה שלו בכלל. רק להזכיר לו שאברהם אבינו קיבל את זה בשביל העם היהודי. ולכן הציפיות ממנו – אין ציפיות, אין אכזבות. אתה יודע ממי יש לי אכזבה? היום גם ממנו אין לי אכזבה, אבל – אדם שמגדיר עצמו יהודי. כל יהודי צריך, לפחות ברגע האמת – ברגע כזה של מלחמה אתה מצפה שהעם היהודי יהיה כולו מאוחד. ואנחנו רואים פה שהעם היהודי מאוחד, אז יכול להיות שמי מהעם היהודי שלא מאוחד איתנו – ספק ביהדות שלו.
יושב פה חבר כנסת שקורא לעצמו יהודי, קוראים לו עופר כסיף. עוד מישהו בחוץ היה אומר: שמע, עכשיו אולי ברגע אחד אנחנו אותו דם, אולי משהו. אבל הוא אף פעם לא היה איתנו. הוא כנראה בחר צד, הוא כנראה רוצה להיות שם, אז גם ממנו כבר אין לי ציפיות, ואז גם ככה אין אכזבות. שימשיך ויהיה איתם במדינה שלהם.
בואו נראה אותם אולי טסים לבקר באיראן. אולי שיטוסו לבקר באיראן. אולי עכשיו בלב טהראן, שיטוסו. מה יקרה? שיעשו שם איזה טיול, אולי איזה ביקור שורשים. גם עופר, שיבדוק את השורשים שלו, שילך לטייל. מה קרה? שיסתובב ויגיד: אני, עופר כסיף היהודי. שיסתובב באיראן, נראה איך יתייחסו אליו. שייגשו לשם – שיטפל, יש עכשיו פיצוצים, ראיתי שאתמול נשפכו אפילו מים ברחובות. שילך, שיגיד להם שהוא רוצה לעזור להם לסדר, לתת להם הומניטרי – תן להם, שילך לעזור להם.
אבל באמת, ביום הזה אנחנו צריכים בראש ובראשונה להודות לבורא עולם, זה לא מובן מאליו, על הניסים והנפלאות שהוא עושה עימנו.
"להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", לראות בבוקר את החסד, אבל בלילה – את האמונה. כשהכול חשוך, כשאנחנו לא יודעים מאיפה תבוא הישועה, הקדוש ברוך הוא אומר: תאמינו, ובבוקר כשאתם קמים תראו את החסדים.
כואב לנו על כל הרוג, על כל פצוע. כואב. כואב. נקרע הלב. יחד עם זאת, אנחנו מסתכלים גם על הניסים שהקדוש ברוך הוא עושה לנו. אנחנו אומרים תודה רבה לחיילי צה"ל, לאנשי המוסד, שעושים עבודה נפלאה, לשב"כ, לפיקוד העורף, כמובן, לכולם; לאזרחי ישראל שעוזרים אחד לשני, שמתגלים בתפארתם. חבל שזה דווקא בצער, חבל שרק כשיש לצערנו פצועים ומתים ומלחמות אנחנו מתגלים באחדותנו. אחדותנו צריכה להיות תמיד. אנחנו צריכים להיות מאוחדים תמיד. גם אם יש לנו מחלוקת עם השני, שאלו יהיו חילוקי דעות ביננו. המחלוקות הן לא מחלוקת, הן חילוקי דעות. אם אנחנו נבין את זה אנחנו נגיע למקומות יותר טובים. והקדוש ברוך הוא, אנחנו פונים אליך, עזרת לנו עד עכשיו, תמשיך ותראנו נפלאות.
כי הסייעתא דשמיא שאנחנו עכשיו, כל עם ישראל, זקוקים לה – חיילינו, כל אלה שטסים, מטוסינו, טייסינו, כל המדינאים, ראש הממשלה ומטה – כולם זקוקים לעצה, תושייה והצלחה. ובעזרת השם, הראנו נפלאות, ובעזרת השם, פה, במקום הזה ובכל מקום, נודה על הנס הגדול, על השמדת היכולות של הצורר הנאצי של ימינו. תודה רבה.
562 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.