קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בראשית דבריי, אני מבקש להשתתף בצערן של המשפחות השכולות שבני משפחתן נרצחו על ידי הצורר הנאצי המודרני. דבר שני – כשצריך אז גם צריך – אני מבקש לפרגן לממשלה, לשרי הממשלה, לראש הממשלה, על קבלת החלטה לצאת למלחמת חורמה, כי בנפשנו הדבר. זה עתידנו בארץ הזו. חזרנו הנה אחרי אלפיים שנות גלות לא כדי לאבד את המדינה הזו, וברגע שיש עלינו חרב על הצוואר, כולנו עם אחד. אז אני בהחלט מפרגן.
חבל שחבר הכנסת עודה יצא, כי רציתי להגיד לו כמה דברים ומה דעתי עליו. כשהגעתי ראיתי שהוא נואם, אז נמנעתי מלהיכנס, כדי לא לשמוע את דברי ההבל והשטנה. פגשתי את חברת הכנסת גוטליב בחוץ, אמרתי שאני מחכה עד שהוא יסיים, לא רוצה להתרגז. כשסיים, נכנסתי.
אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל חבר הכנסת עודה שייך לכת האחמדים. כת האחמדים, שמושבה בחיפה, שוללת אלימות במסגרת הג'יהאד. כך אומר האמיר שריף עודה – זה מאותה משפחה, אבל קצת שונה: התנועה מתגאה בהטפה לנאורות, שלום ואהבה לאחר. היא רואה בעצמה תנועה גלובלית. היא מאמינה כי צריך להיות נאמנים למדינה שבה הם חיים. זוהי תנועת האחמדים – היא מטיפה לשלום, מטיפה לשמחה ולחיים טובים במדינה שהם חיים בה. חבל שהוא יצא. זה בניגוד מוטרף למה שהוא אמר ולאיך שהוא נוהג לאורך כל השנים. לא ידעתם.
התנועה האחמדית במדינת ישראל זוכה לתמיכת המדינה, מתייחדת עם המדינה, מעריכה את המדינה, מעריכה את המדינה שנותנת לה חופש דת, נותנת לה חופש כלכלי ואת החיים הטובים, בניגוד למקומות אחרים שנמצאים בעולם.
אני מבקש לפרגן גם לכוחות הביטחון השונים: שירות ביטחון כללי, מוסד, חיל האוויר – כן, חיל האוויר הישראלי, שלעיתים גם בבית הזה לא מפרגנים לו, אבל אנחנו עכשיו רק מפרגנים, לא מדברים על שום דבר – טייסים אלמותיים, מקצוענים; כל המודיעין שעבד מסביב לשעון. מכת המחץ שהנחיתה מדינת ישראל על אותו צורר נאצי תילמד עוד שנים רבות. אני מבקש להצדיע להם, לפרגן להם. כל הכבוד. תודה רבה על מה שאתם עושים. תודה רבה, אדוני.
309 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.