קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, כוח משחית; כוח מוחלט משחית באופן מוחלט. אמר את זה הלורד אקטון לפני מעל 100 שנים. כל כללי האיזונים והבלמים מבוססים על העיקרון הזה, אבל במדינת ישראל יש גוף שאין עליו לא איזונים, לא בלמים, לא הגדרת אחריות, לא גידור של סמכות, לא מורא חוק ולא כללי מינהל תקין. זהו תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. והדבר הכי טוב שעשתה גלי בהרב מיארה זה להראות לנו עד כמה המצב מעוות.
במדינה מתוקנת גלי בהרב מיארה הייתה נחקרת; במציאות שלנו היא החוקרת, עומדת בראש מערך האכיפה. כמובן שנוסף לזה היא כביכול גם היועצת המשפטית לממשלה וגם זו שאמורה לייצג את הממשלה כשעותרים נגדה. אחרון העבריינים מקבל ייצוג משפטי שמסייע לו, שעומד לזכותו, לצידו; ממשלת ישראל הנבחרת תקועה עם נציגת קפלן כמי שאמורה להגן על הממשלה. לעם אין מי שייתן ייעוץ משפטי ומי שיגן על עמדותיו. אני מברך על תחילת תהליך ההדחה של גלי בהרב מיארה, ואני קורא לממשלה לסיים את תהליך ההדחה שלה, לא לעצור ולא להירתע.
אבל הבעיה חורגת מגלי בהרב מיארה. זה לא רק פרסונלי. יש כאן בעיה מערכתית, ויש כאן מציאות מטורפת שצריך לשנות. ולכן ההצעה הזו לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה חייבת לבוא יחד עם הצעה של הגדרת הסמכויות של התפקיד הזה בחוק.
אזרחי ישראל אינם יודעים אולי, אבל אין שום הגדרה בחוק, אדוני היושב-ראש, אין שום הגדרה בחוק מה סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. ראש הממשלה, שרים, כל רשות מינהלית, פועלים מתוך הגדרה בחוק, אבל אין שום חוק שאומר מה מותר ומה אסור ליועץ המשפטי לממשלה. בעיקרון היינו מצפים שאם אין הגדרה אז גם אין סמכות – ככה זה במציאות מתוקנת – אבל במקרה של היועמ"ש לממשלה זה שונה – אין הגדרה, ולכן יש לה סמכות לעסוק בכול מכול כול.
ולכן יש את ההצעה שמונחת כאן לפניכם לפצל את התפקיד. לא יכול להיות שאדם אחד גם יעמוד בראש מערך התביעה והגשת כתבי האישום, גם זה שמייצג את הממשלה בערכאות וגם היועץ המשפטי לממשלה. הצעת הפיצול חייבת לבוא יחד עם הצעה להגדרת הסמכות של היועץ המשפטי בחוק.
וכאן, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר עוד משהו: אם החלטנו – לפחות אנחנו בקואליציה – להשתגע ולתת לחבורת הפקידים הבלתי-נבחרת הזאת עוד כוח מעבר למה שיש להם, כדי שיכפו על המדינה את השקפת הפרוגרס האנטי-ציונית והאנטי-יהודית המופרעת שלהם, אז צריך להצביע היום בעד פיזור הכנסת. בשעה הזאת מי שהמפעל הציוני יקר לו ומי שהזהות היהודית חשובה לו, מי שמבין שעכשיו זו שעת הכרעה וניצחון על האויב, חייב להתנגד לפיזור הכנסת. כעת צריך, אדוני, לפרז, לא לפזר – לפרז את עזה, לא לפזר את הכנסת. תודה רבה.
412 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.