חברי חבר הכנסת ארז מלול, אני מתנגדת עניינית להצעת החוק שלך, ואני אומר לך למה. ראשית, הצעת החוק שלך תוצמד להצעתו של שר המשפטים, שעוסקת גם בחקירות קטינים וגם בחקירת בעלי מוגבלויות, ויש תוכנית פיילוט, לפי הנטען, לנוכחות עורך דין בחקירה. אני שואלת את הדבר הבא: אנחנו מדינה דמוקרטית מתוקנת. יש הצעת חוק שלי שבכל עבירת פשע למעט עבירות ביטחון יהיה נוכח סנגור בחקירה. למה? לא, לא כדי למנוע הודאות שווא – מספיק עם זה, ועדת דנציגר, כבודה במקומו מונח; לא בגלל זה צריך עורך דין בחקירה – כדי למנוע הודאת שווא. צריך עורך דין בחקירה כי יש יחס אימתני, אימתני, בין נחקר לבין שוטר. עצם הכניסה לתחנת משטרה כשלעצמה היא חוסר איזון מוחלט. בתוך המקום הזה שוטר יכול לעשות כמעט כיד הדמיון שאתם לא מדמיינים – לצאת איתו לסיגריה, ללוות אותו לשירותים, לעשות תשאול תוך כדי כך, לגרום לו לומר כך או אחרת או לשכנע אותו כך או אחרת. משטרת ישראל מוזמנת לעשות את עבודתה נאמנה – לאסוף ראיות – ולא לבנות את כל תיק החקירה שלה על הודאה של חשוד במיוחס לו. הודאת אמת או לא אמת – לא זה הבסיס לזה.
בהצעת החוק שלך, חברי ארז מלול, אני רוצה לומר לך שאין לי ספק שמי שניסח את החוק שלך הוא בדיוק מי שניסח את החוק של שר המשפטים יריב לוין. ואיך אני יודעת? ראשית, יש לי זיכרון צילומי, ברוך השם – אותו נוסח בדיוק. מדהים – אותן הסתייגויות, אותן התנגדויות. שים לב איך אנחנו פוגעים בעצם הרעיון של נוכחות עורך דין בחקירה: לקצין – על אף האמור במה שאתה קובע, הקצין הממונה על החקירה רשאי בהחלטה מנומקת לקבוע שלא מחכים לעורך דין. למה? כי אם ייקח לו קצת זמן, חקירת החשוד לא תידחה; אם ההמתנה – תקשיבו טוב, תאחז בכיסא שלך, ארז – איזה רעיון יש לחוק שלך אם האחראי לחקירה יכול לא להמתין לעורך דין, כי ההמתנה תוביל לסיכול החקירה או לסיכול חקירה של חשודים או למניעת גילוי ראיה או לפגיעה בביטחון של כך או אחרת, או שלא לעכב וכו'? מה זה? אתם כבר עושים תיקון ואתם מסייגים אותו רק לקטינים, אז הרפ"ק יכול בשנייה ורבע לסכל את כל הרעיון שלך?
תראה מה עשית פה בהצעת החוק שלך. חבר הכנסת מלול, בהצעת החוק שלך אתה פגעת בעורכי דין באשר הם. תקשיב טוב אם זה מעניין אותך, חבר הכנסת מלול, ואני רצינית. חבר הכנסת מלול, ארז, אני באמת רוצה שתשכנע אותי פה כדי שאני אצביע. תקשיב רגע. הייעוץ המשפטי שניסח לך את החוק הזה פגע קשות בעורכי הדין. ניגוד עניינים של עורך דין – מי שמחליט על ניגוד עניינים של עורך דין הוא רק עורך הדין על פי כללי האתיקה, לא שוטר ולא חוקר. ארז מלול, אתה נכנעת פה לייעוץ המשפטי. לא מתאים לך. תראו מה כותבים פה: היו פה כמה חשודים בפרשה אחת שמיוצגים על ידי עורך דין אחד או על ידי כמה עורכי דין מאותו משרד – רשאי הקצין הממונה להורות בהחלטה מנומקת שלא תתאפשר נוכחות עורך דין מאותו משרד. אתה נפלת פה בהקשר הזה לפגיעה קשה בעורכי הדין – אתה נותן לחוקרים לקבוע ניגוד עניינים בניגוד גמור לכללי האתיקה. חבר הכנסת, אתה מקשיב?
אתה לא הקשבת – כי אתה צריך לעלות לשכנע אותי.
לא, עכשיו אני רצינית – חברת הכנסת שטרית – אתה נתת פה כוח – – –
אבל הוא צריך להשיב לי.
אני רק רוצה שתשיב לי על הדבר הבא: איך נתת כוח לשוטרים לקבוע ניגוד עניינים בניגוד לכללי האתיקה של עורכי הדין?
551 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.