תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חברי חבר הכנסת ארז מלול, אני רוצה להודות לך – – –
אני פניתי לחבר הכנסת מלול. רציתי להודות לך על הגשת הצעת החוק החשובה הזו, הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה). ההצעה מבקשת לתקן את החוק ולקבוע זכות לנוכחות עורך דין בחקירת קטינים, כמו גם לתחם את הזכות הזו. הצעת החוק הזו באה בהמשך להצעת חוק ממשלתית שעמלתי עליה תקופה ארוכה מאוד מאוד ונתקלה בקשיים עצומים עד שעלה בידי להביא אותה לכאן, והיא אושרה כאן בקריאה ראשונה. זאת הזדמנות נוספת להודות למי שכיהן אז כממלא מקום השר לביטחון לאומי, חברנו חיים כץ, שקיבל החלטה מאוד אמיצה לאפשר את קידום הצעת החוק הזו ואפשר לי להביא אותה לכאן לקריאה ראשונה בהסכמה ממשלתית מלאה, והיא אכן עברה ונמצאת עכשיו בהליכי דיונים שכבר מתקדמים בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
כפי שציין, ובצדק רב, חבר הכנסת מלול, הצעת החוק הזו באה לתקן מצב שהוא עוול נורא, הוא מצב לא צודק בעליל, והוא גם מצב חריג, צריך לומר, כי בהרבה מאוד מדינות בעולם יש הסדר שמאפשר נוכחות של סנגור בכל חקירה באשר היא. בחלקן יש הסדרים שמאפשרים נוכחות חלקית בחקירות. מצב שבו באים ואומרים: אין נוכחות של סנגור בחקירה בכל מצב ובכל מקרה, נקודה, הוא דבר שלטעמי אין לו שום הצדקה, ואין שום סיבה להמשיך בו ולהמשיך לקיים אותו. הדבר הזה נכון בפרט כאשר אנחנו רואים מציאות מאוד מסוכנת של שימוש לרעה לא פעם באמצעי חקירה ובסמכויות שיש לרשויות אכיפת החוק ולרשויות החוקרות באופן שנעשה ללא שום בקרה מתאימה, לצערי נעשה גם לא פעם באופן בררני ומפלה, והתוצאה בסוף היא פגיעה קשה מאוד בזכויות אדם, אולי מהקשות ביותר שיש.
צריך גם לומר בעניין הזה שהפגיעה הזו היא בעיקרה קודם כול ולפני הכול דווקא באוכלוסיות החלשות יותר, משום שבדרך כלל – ואגב, את זה רואים בעוצמה גדולה בנושא של המרשם הפלילי – בוא נאמר את האמת, כאשר ילד בשכונה מבוססת מגיע אחר הצוהריים לחצר בית הספר וזורק אבן ומנפץ חלון, רוב הסיכויים שמה שיקרה זה שיקראו להורים שלו ואולי אפילו ייתנו צ'ק כדי לשלם את הנזקים, ובזה העניין הזה הסתיים. כשזה קורה בשכונות אחרות, בדרך כלל קוראים למשטרה, וההמשך ידוע, ואז האנשים האלה, הרבה פעמים קטינים, אנשים צעירים, סוחבים איתם רישומים פליליים שנים ארוכות, נאלצים להודות לפעמים בדברים שלא היו או בדברים יותר חמורים ממה שהיו, זכויותיהם נפגעות, ואחר כך גם החיים שלהם נפגעים, והפער רק הולך וגדל והולך וצומח. אנחנו נמצאים במציאות שיש קרוב למיליון ישראלים עם רישומים פליליים, מצב בלתי מתקבל על הדעת, בלתי הגיוני, ואני חושב שבעניין הזה כל שינוי שאנחנו עושים הוא שינוי חשוב והוא שינוי מבורך.
אני גם חייב לומר שהדבר הזה מצטרף לתמיהה – אני מוכרח לומר אפילו ש"תמיהה" זו לא מילה מספקת. אי-אפשר שלא לחוש זעם ממש נוכח העמדה של הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והמשטרה, שחברו יחד, לצערי הרב, בסיוע של שופטי בית המשפט העליון, שמאפשרים לשערורייה הזאת לקרות, ופועלים כדי לסכל את החלטת הממשלה על הקמת ועדת בדיקה לסוגיית השימוש שנעשה ברוגלות דוגמת פגסוס, דבר שהוא על פניו שוב נוגע לליבת זכויות האדם, לפגיעה נוראה בפרטיות – – –
אמת. אמת. הדיון אתמול בבג"ץ קרה לאחר – כן, לאחר שהוגשו למיטב הבנתי קרוב ל-18 בקשות דחייה של הדיון, לאחר שהעניין הזה נסחב כבר כ-20 חודש, הכול באישור בית המשפט ובהסכמתו – וגם אתמול העניין הזה לא הסתיים – בטענות שאין בהן דבר ושכל תכליתן למנוע את בדיקת הדברים ותיקון הדברים והעמדתן גם – – –
כן, ודאי, שם אין כלום. על ניגודי העניינים – אולי אני אנצל את אחד הנאומים פה עוד היום כדי לדבר על מה שמתרחש בעניין הזה. אבל המציאות שאנחנו מתמודדים איתה היא שמערכות אכיפת החוק לא רק שלא מטפלות בדברים האלה, אלא גם נלחמות במלוא העוצמה כדי למנוע טיפול בניצול לרעה של כלי חקירה ושל סמכויות חקירה ושל דברים מן הסוג הזה. אז ביד אחת זו עמדתן, וביד השנייה, לפחות חלק מהמערכות האלה גם מתנגדות להכנסה של סנגור לחקירות על מנת לצמצם את העוולות ואת הפגיעה שקורית לא פעם. אני חושב שהשינוי הזה הוא שינוי הכרחי.
כפי שאמר חבר הכנסת מלול, אחרי מאבק עלה בידי – וזו גם רוח הצעת החוק הפרטית – להגיע להסכמה על קידום הצעת החוק בקריאה הראשונה כפיילוט וכמתווה ראשוני שידבר וייגע באוכלוסיות הכי פגיעות – הקטינים ואנשים בעלי מוגבלויות. צריך לומר שזה פשוט מדהים שמישהו בכלל מעלה על דעתו לקיים חקירה שלהם שלא בדרך של נוכחות סנגור בחקירה. אבל אני גם לא מתבייש לומר שאני מביע תקווה שאפשר יהיה למצוא בוועדת החוקה, חוק ומשפט את הדרך בהכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית ובקידום הצעת החוק הפרטית שלך כדי לשלב את הדברים יחד, ואולי אפילו להרחיב אותם במקום שאפשר.
אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שחרף עומס עצום מקיים דיונים בנושא הזה, שם אותו בראש סדר העדיפויות ונותן לעניין הזה דחיפה. אני מקווה שתהיה התגייסות כללית בבית הזה כדי שנוכל להשלים את המהלך הזה ולקדם אותו.
חבר הכנסת מלול, מכיוון שב-10 במרץ 2025, י' באדר התשפ"ה, עברה הצעת החוק הממשלתית בקריאה הראשונה במליאה, ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה היא לאשר את הצעת החוק הפרטית לקריאה הטרומית בכפוף לכך שלאחר הקריאה הטרומית ההצעה תמוזג עם הצעת החוק הממשלתית בנושא, ובהמשך הליכי החקיקה כמובן יקודמו בהסכמת משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי, ובמקרה של הצעת החוק הזאת – גם בתיאום עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. אני מניח שזה כמובן מקובל עליך.
משתדל. אני רוצה לומר עוד דבר אחד: צריך להגיד שההצעה הזאת גם מחייבת – ואת זה צריך לומר בכנות – היערכות מאוד מאוד משמעותית ומורכבת בשני צדדים: האחד, בצד של המשטרה, שצריכה כמובן להתארגן אחרת בנושא החקירות ולהבטיח את נוכחות הסנגור במקומות שהדבר הזה יתחייב וייקבע בסוף בחוק. זו בהחלט היערכות שצריך לתת לה תשומת לב, ויכולות להיות לה משמעויות ארגוניות כאלה ואחרות; הדבר השני, שגם אותו צריך יהיה להסדיר, הוא העומס – המבורך, אבל עומס, וצריך לומר שהוא עומס לא מבוטל – שיוטל מעתה והלאה על הסנגוריה הציבורית במסגרת ההצעות האלה, משום שיהיה צורך להעמיד סנגורים תורנים שיוכלו לתת, בעיקר למי שידו אינה משגת, שירות לשכור עורך דין בשוק הפרטי ולהבטיח שיימצא סנגור מוכן באופן כזה שמצד אחד תהיה הגנה על זכויות הנחקרים והחשודים, ומצד שני אפשר יהיה לקיים חקירות סדירות ויעילות, כי אנחנו גם לא רוצים לחיות במדינה שבה בסוף הפשע משתלם כי המגבלות על החקירות הן כאלה שלא ניתן לקיים ביעילות. צריך למצוא את האיזון הנכון בין הדברים האלה, ואני בטוח שכך יהיה.
לכן אני מבקש מהכנסת, כמובן בכפוף להתניות שהקראתי קודם, לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה.
1,041 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.