תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות דווקא לחבריי בימין, לחבריי בליכוד בעיקר. אנחנו ניצבים היום בפני אירוע שנקרא חוק הגיוס. יש שם משבר. מנסים לשבת ולהגיע להסכמות. יש דווקא אצלנו אנשים בליכוד אנשים שמתעקשים, דווקא בעת הזאת, להשמיע אמירות שפוגעות בשותפות החרדיות שלנו.
הדבר הזה צריך להיפסק. צריך להבין מה קורה היום בציבור החרדי. צריך להבין שהחוק הזה יוצר שינוי מציאות דרמטי לעומת מה שהיה קודם. אני יודע עכשיו שאנשים מהשמאל מאוד מחזקים אתכם, אלה שיוצאים כאילו נגד החוק או אלה שאומרים שהם לא יצביעו בעד החוק, כי יש להם איזושהי נאמנות גדולה למדינת ישראל – מה שאין כמובן לכל שאר האנשים, שיש להם פשוט טיפה יותר אחריות, וטיפה יותר הבנה, וטיפה יותר אורך רוח והבנה מול מה אנחנו נמצאים. אז מחיאות הכפיים האלה של השמאל או של כל מיני פרשנים באולפנים ייעלמו מחר, מוחרתיים. הבושה שלכם, אם אתם תגרמו להפלת הממשלה או אם אתם תייצרו קרע עם השותפות החרדיות, שהיו פה שותפות נאמנות לממשלות הימין לאורך שנים – עם זה אתם תצטרכו לחיות. תודה רבה.
169 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.