תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק להסדרת עסקאות איגוח גובשה אחרי כ-20 שנה, לא פחות, של עבודה של ועדות ופעילות ממשלתית. לכל אורך השנים עלה הצורך בהסדרה של הנושא הזה באופן שייתן ודאות משפטית וכלכלית שנדרשת להבטחת הפעילות התקינה של שוק האיגוח בישראל, במטרה לשפר את הקצאת המקורות במשק ולהגביר את היעילות והתחרותיות של שוק האשראי בישראל, תוך שמירה על היציבות של המערכת הפיננסית.
בהצעת החוק מוטמעים עקרונותיה של הדירקטיבה האירופית בנושא איגוח, תוך ביצוע התאמות למאפייני השוק הישראלי. הצעת החוק מבוססת על עבודת מטה מקצועית משותפת של משרדי המשפטים והאוצר, בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות המיסים. היא מבוססת על שיתוף ציבור משמעותי, לאחר קיום דיונים נרחבים הן עם גורמי הממשלה הרלוונטיים, הן עם הגופים הפיננסיים והן עם נציגי המגזר השלישי.
בתמצית, עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות איגרות חוב שפירעונן מבוסס על תזרים מזומנים הנובע מתיק נכסים המגבה אותן, כגון הלוואות צרכניות, כרטיסי אשראי, חובות של לקוחות או משכנתאות. הליך האיגוח נועד לאפשר השקעה שהסיכון הכרוך בה ממוקד לנכסים המגבים בלבד, ללא הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת ביזם. יתרון ייחודי זה שמקנה כלי האיגוח הפך אותו למכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם. הציפייה היא שפעילות כזו מאפשרת לנהל באופן יעיל יותר סיכונים ונזילות במערכת הפיננסית על ידי העברת חלק מהסיכונים למשקיעים שמעוניינים בכך, לצד העברת ההלוואות ארוכות טווח מהגופים המלווים לידי גופים אחרים, דוגמת גופים מוסדיים, שמעוניינים בחשיפה לטווח בינוני וארוך.
ההסדרה של הנושא הזה צפויה להביא לשיפור יעילות הקצאת ההון על ידי יצירת התמחות בין גופים המעניקים אשראי לבין מימונו של האשראי, לגיוון אפשרויות ההשקעה של משקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים ולמתן גישה לגופים חוץ-בנקאיים למקורות מימון נוספים, ובכך להרחיב את פעילותם, להגביר את התחרות, ולהביא להוזלת עלויות האשראי לצרכנים ולעסקים, ובכלל זה עסקים קטנים ובינוניים.
בהתאם להמלצות הוועדות שעסקו בנושא, הצעת החוק מבקשת להעניק ודאות משפטית ברורה לעסקאות איגוח שיעמדו בתנאים שנקבעו בהצעת החוק כאשר יסווגו כעסקאות מכר אמיתי – True Sale, באנגלית. קביעה כזאת היא מהותית לכדאיות העסקה ותבטיח שלאחר המכירה, הנכסים המגבים לא יהיו חלק מנכסי היזם, וכי המשקיעים בעסקת האיגוח לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות פירעון של אותו יזם.
הצעת החוק כוללת הוראות ומגבלות על אופן ביצוע עסקאות האיגוח, לצד קביעת אחריות על הגורמים המעורבים בעסקאות ופיקוח רגולטורי עליהם – ובכלל זאת היזם המגבה, המאגח – במטרה להבטיח כי עסקאות האיגוח יתבצעו תוך ניהול סיכונים נאות ורגולציה מתאימה. בנוסף, מוצע להסדיר הוראות נוספות שתכליתן להגן על זכויות החייב שהלוואתו הומחתה מהיזם אל התאגיד הייעודי.
מוצע לקבוע כי תאגיד ייעודי המבקש להציע תעודות התחייבות מגובות בנכסים יתאגד כחברה פרטית לפי דיני מדינת ישראל, שעיסוקיה הבלעדיים יהיו אלה שמפורטים בתזכיר המוצע וכי אלה ייקבעו כעיסוקיה הבלעדיים בתקנון החברה ובשטר הנאמנות. בדרך זו יובטח כי התאגיד הייעודי יהיה כפוף לחובות המוטלות על חברות פרטיות לפי חוק החברות – לרבות החובות המתייחסות לממשל תאגידי – כך שיובטח כי פעילותו תתמקד בעסקת האיגוח בלבד ובפעולות המתחייבות ממנה, על מנת למנוע ממנו לבצע פעולות שעשויות לחשוף את מחזיקי תעודות ההתחייבות לסיכון חיצוני, מעבר לסיכון האשראי של הנכסים המגבים.
אני מציע, אדוני, שנעצור כאן למבחן קצר על מה שאמרתי עד עכשיו.
כן.
זה נושא מאוד מאוד מאוד מורכב, אבל צריך להגיד, גם מאוד חשוב. הוא באמת באמת עם השלכות – – –
זה נושא שיש לו באמת משמעות גדולה למשק בכלל ולעסקים בפרט.
החוק כולל הקלות בממשל התאגידי של תאגיד המותאמות לאופי פעילותו, כאמור, ומאפשר קביעת תקנות לצורך העניין הזה. הצעת החוק מאמצת עקרונות מהדירקטיבה האירופית בנושא איגוח, שגובשה תוך הפקת לקחים מהמשבר הפיננסי הגלובלי שאירע בשנת 2008. כך, לדוגמה, נאסר על ביצוע עסקת איגוח של נכסים שמקורם בעסקת איגוח ונקבעו הוראות הנוגעות לשמירת חלק מהסיכון הכרוך בעסקאות איגוח אצל היזם, או המאגח, בעסקה כזאת. היא כוללת שורה של תיקוני חקיקה עקיפים במטרה להסדיר היבטים נוספים. לא איכנס לכל הפירוט של הדברים האלה.
ההצעה קובעת כי בתום חמש שנים מיום התחילה יוקם צוות לבחינת יישום הוראות החוק והשפעתו על פיתוח שוק ההון והאשראי בישראל וקידום התחרות, הבטחת קיומו של שוק איגוח תקין ושמירה על עניינם של המשקיעים ועל היציבות של המערכת הפיננסית. הצוות ימליץ על צעדים נוספים שיידרשו כדי להשיג את מטרות החוק.
הצעת החוק, כאמור, אדוני היושב-ראש, היא אכן מאוד מאוד מורכבת. זה יהיה גם אתגר לא פשוט לקדם את הליכי החקיקה כאן בכנסת. אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב מאוד. היא תשפר את הקצאת המקורות במשק, תגביר את היעילות והתחרותיות של שוק האשראי. החשיבות של הדבר הזה היא ברורה.
אני מבקש להודות לכל מי שעסק בהכנת הצעת החוק המורכבת הזאת, ובראש ובראשונה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד מאיר לוין ולאנשי מחלקתו, על עבודתם החשובה והמאומצת, יחד עם כל הגורמים במשרד האוצר וגורמים ממשלתיים ואחרים שהיו שותפים לגיבוש ההסדר. אני מבקש כמובן מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה.
755 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.