קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עמיתיי חברי הכנסת, השיח הוא על חוק למניעת אל-ג'זירה.)
(החוק הזה הגיע כדי לסתום פיות ולהסתיר את האמת. מה הכעס על תחנת אל-ג'זירה? הכעס הוא על שהיא מעבירה את הפשעים המתרחשים בעזה, אז העולם נאלץ לראות אותם, העולם שרוצה להסיט את פניו, וכך גם כל מי שמבצע את הפשעים האלה. הם חושבים שהתקשורת צריכה להיות כמו ערוץ 12 וערוץ 11 וערוץ 13, שלא מכסים את מה שמתרחש בעזה. ולכן, כשאתה אומר להם שיש 18,000 שהידים ילדים, הוא אומר לך: מאיפה? למרות שהם יודעים את זה טוב מאוד, כי הם עוקבים בטלגרם ועוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם ובמקומות אחרים, בפייסבוק.) מה שמעניין – – –
אדוני היושב-ראש, יש לי בקשה אליך: תוכל לבקש מהגברת לעשות את מה שהשופט מני מזוז ביקש ממנה לעשות?
השופט מני מזוז ביקש ממנה בדיון לעשות משהו. תוכל לבקש ממנה לעשות?
על כל פנים, הכעס שלהם זה מה שמעבירה אל-ג'זירה. לא רק זה, הם מצטטים לפעמים את אל-ג'זירה, כי היא יותר מקצועית מהם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הם לוקחים חדשות מאל-ג'זירה – –)
(– – כי אל-ג'זירה מקצועית יותר מכל התחנות הישראליות.)
(לא ייתכן. המשלחת הישראלית נמצאת בדוחה, מתחננת, והם באים לכאן ומחוקקים חוק נגד אל-ג'זירה. זאת אומרת, זה שיא הפארסה והלעג. והם שולחים כמה אנשים חסרי תוכן לכאן כדי שיצעקו. שיצעקו.)
לצעוק, זה מה שיש להם. הם לא יכולים להתמודד איתנו, עם חברי הכנסת הערבים, באופן רעיוני. אנחנו מנצחים אותם רעיונית בכל דבר. הם יודעים רק לצעוק. אנחנו יותר טובים, יותר שנונים, יותר הגיוניים ויותר הומניים. תודה רבה.
252 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.