קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
וגם תמחק מהלקסיקון את העניין של האופוזיציה. זה, אין סיכוי.
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי לכנסת, אזרחי ישראל, אהלן, עמית, כאזרח במדינה וכמג"ד מתמרן במילואים, אני רוצה לחזק את ידיך. שלום, עמית, בתור מילואימניק בגבעתי אני מבקש להודות לך שאתה נלחם בכנסת בשבילנו. שלום, חבר הכנסת הלוי, כמשפחה של לוחמים בעזה אני מחזק את ידיך להמשיך ולהשמיע את הקול האמיתי, המוסרי והשפוי. אלו דוגמאות בודדות מאין-ספור הודעות וטלפונים שקיבלתי ביממה האחרונה מקציני צה"ל, הלוחמים המסורים, שנכונים לכל הקרבה, אבל רק לשם הכרעת חמאס, רק למען הניצחון.
לכן אסור לנו לשלוח אותם לעוד סבב, לעוד פשיטות, גם אם מישהו במטכ"ל קורא לזה תמרון, אלא רק לתוכנית הכרעה. בשביל להכריע צריך לשלוט, ואי-אפשר לנצח בלי לשלוט, ואין חצי שליטה ואין חצי ניצחון. כל עוד חמאס שולט בשטח, באוכלוסייה ובמשאבים, לא נוכל לנצח. את זה אני לא אומר מהיום, אני אומר את זה 20 חודשים. אדוני היושב-ראש, אתה יודע. אנחנו פוגעים בחמאס, אכן פוגעים בו, אבל לא מכריעים אותו, וככה אי-אפשר להכריע. את המודל השגוי הזה, כשמכניסים את החיילים שלנו בפעם החמישית לסמטאות של ג'באליה ושג'אעיה, אנחנו עושים כבר 20 חודשים.
המג"ד הזה שכתב לי וכל רשימת הקצינים והחיילים מפורום הקצינים במילואים, מפורום פצועי המלחמה שהיו כאן היום, חיכו כמוני לתוכנית חדשה שתעבור מפשיטה לשליטה, מפגיעה להכרעה. אבל אז מגיעה התוכנית החדשה, חברותיי וחבריי לכנסת, ומה אנחנו מגלים בה? קודם כול, שתחנות החלוקה של הסיוע ההומניטרי הן תחנות חלוקה לחמאס, כלומר משפחות חמאס יגיעו לתחנות החלוקה, יקבלו אוכל בערכות מסודרות ויחזרו לשכונה וייתנו את זה למחבלים הרוצחים, לבן דוד, לגיס, לחתן. גם אלו שאין להם קרבה ישירה לחמאס, כידוע יחזרו עם האוכל לאזור שלהם מתחנת החלוקה וגם שם, מיקי, תחכה להם תחנת חלוקה, רק שזו תהיה חלוקה בין האוכל שילך לחמאס לבין האוכל שהם יסכימו להשאיר להם. ואם הם לא יסכימו, אז הם יעברו דרך שערי הגיהינום – לא של טראמפ, של חמאס, כמו שרואים בסרטונים בעזה. הסיוע נשאר בשליטה מלאה של חמאס גם בתוכנית הזאת. אחר כך בשטח ובאוכלוסייה. גם אם התוכנית תצליח, כפי שפורסם בשם שר הביטחון, היא לא תביא לשליטה מלאה של ישראל בעזה, לא בשטח ולא באוכלוסייה. חמאס עדיין ישלוט בשטח עצום, באוכלוסייה גדולה מאוד, שלא תרד דרומה, וכמובן נמשיך להצטרך לתספק אותם ולתת להם אוכל.
הדבר השלישי והכי מקומם, אדוני היושב-ראש, זו צורת הקרב. שוב שולחים את החיילים שלנו לטיהור רגלי של השטח, שוב לאותן סמטאות, לאותם פירים. למה, ריבונו של עולם? אני שואל פה בדם ליבם של רבים: למה לסכן בצורה מיותרת את חיילי צה"ל? למה לא לעשות את מה שהסבירו בשכל טוב האלוף גיורא איילנד ועוד תשעה אלופים במילואים – לעשות מצור? בסדר, אז הרמטכ"ל קיבל את עמדת הפצ"רית: לא עושים מצור על רצועת עזה. לצערי, הוא קיבל את עמדת הפצ"רית למרות שהאוכל מגיע לחמאס, למרות מה שכתוב בסעיף 23 לאמנת ז'נבה. אבל תעשו את זה תא שטח אחרי תא שטח. למה להכניס לבית חנון? תצורו על בית חנון, תעשו מצור, תוריד שם את כל המים, החשמל, האנרגיה, האוכל, הדלק. תאמין לי, ארז, תחכה שבועיים – הם יצאו מותשים כמו עכברים מהמחילות שלהם; אגב, מניסיון, כי במקומות הקטנים זה נעשה. כך זה קרה. למה להיכנס לתוך הסמטאות? איזה חשיבה צבאית, איזה חשיבה מבצעית בהיסטוריה הצבאית שולחת חיילים למקום שיש יתרונות מובהקים לאויב ולא היתרונות שלנו?
אני מסיים. אנחנו לא לתוכנית הזאת התפללנו, לכן לא הצבעתי בעד ההארכה.
לכן הצבעתי נגד, סליחה. לכן הצבעתי נגד – תודה על התיקון – ולכן דרשתי בוועדת החוץ והביטחון שהתוכנית המבצעית תשתנה, שתהיה תוכנית הכרעה, שנקשיב לקול של הקצינים ולחיילים. זכיתי לכל מיני עלבונות וצעקות משר הביטחון. לא מרשים אותי. אגב, הדרישה הזאת הייתה צריכה להיות הדרישה שלו ושל כל חבר כנסת שמצביע ושולח את החיילים לקרב. קיבלתי היום את ההודעה שאני מודח, ארז, מהוועדה. לא אני מודח – – –
עד להודעה חדשה. מושעה. לא אני מושעה; הקול של הקצינים והחיילים שאני משמיע הוא זה שמושעה, ואני מציע להקשיב להם. תודה רבה.
625 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.