אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מסתכל על ההצהרות שלכם לגבי הסיוע ההומניטרי, או מכבסת המילים שנקראת "סיוע הומניטרי", אפשר להגיד הסיוע לחמאס – אני אומר לעצמי: רגע, מה קורה? מה, שיניתם אידיאולוגיה?
אז אפשר להיות רגועים, חברי הכנסת. אף אחד בממשלה לא שינה אידיאולוגיה, כי האידיאולוגיה שלכם היא הכיסאולוגיה. מ"לא ייכנס גרגיר אחד לעזה", "לא נאפשר לחמאס לקבל את הסיוע ההומניטרי", לא נכנסים גרגירים – נכנסים קונטיינרים. הקונטיינרים נכנסים לתוך רצועת עזה בזמן ש-58 חטופים שלנו לא רק שלא רואים סיוע הומניטרי בכלל – אנחנו לא יודעים מה עולה בגורלם. מה תעשו בסוף לחמאס? מה עוד תיתנו להם כדי להחזיק אותם בחיים?
אני שומע וקורא את הציוצים ואת הפוסטים של השרים ושל חברי הכנסת. שר הביטחון היום, שעוד כשהוא היה שר האנרגיה הוא הודיע שלא ייכנסו מים לרצועה – זה החזיק בערך שבוע; הוא אמר שלא ייכנס דלק לעזה – זה החזיק אולי שבועיים. מתדלקים את חמאס כבר שנה ושבעה חודשים ומגלגלים עיניים לשמיים. מרוב הדאגה שלכם בממשלה הזאת להבטיח את שרידות הקואליציה, אתם מאשרים ציוד לחמאס שיבטיח את ההישרדות של חמאס.
הממשלה הזאת עוסקת כרגע באישור תוכניות כדי להבטיח את ההישרדות של חמאס, כי הם מבינים שזה מה שיבטיח את הישרדות הקואליציה. דווקא כשחמאס על הקרשים, דווקא כשהוא לחוץ, דווקא כשהוא רעב, אתם בוחרים להזמין לו אוכל. שווה בנפשך, אדוני היושב-ראש, שבמלחמת העולם השנייה בנות הברית היו דואגות להכניס סיוע לנאצים בברלין. שווה בנפשך שבזמן שהצבא של היטלר נסוג, היו שולחים לו משאיות של דלק. הרי צריך לעשות בדיוק את הדבר ההפוך.
העובדה שמתדלקים שוב ושוב את חמאס מובילה להארכת המלחמה הזאת. כבר שנה ושבעה חודשים אתם מתדלקים את האויב שלנו, ומסבירים לנו שאנחנו צריכים להתאזר בסבלנות כי הניצחון המוחלט – אנחנו נמצאים כפסע ממנו. אז בסופו של יום, לצערי, מרוב שאתם דואגים להישרדות שלכם, אתם מבטיחים את ההישרדות של חמאס.
294 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.