דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 286 · 19 במאי 2025

ממשלה שפוגעת בדמוקרטיה בחסות מלחמה הרסנית

אביגדור ליברמן · ישראל ביתנו

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במציאות המטורפת שלנו אתה יכול להכין נאומים, אבל הנסיבות והמציאות שעולה על כל דמיון פשוט הופכות את כל ההכנות למשהו לא רלוונטי. הדבר האחרון, ששמענו רק אתמול – ההחלטה להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה. אחרי כל ההבטחות, כל ההתחייבויות, כל ההתלהמות של אנשי הקואליציה, הקואליציה החרדית, שהם לא יכניסו גרגיר אחד, אנחנו מתבשרים כבר מאתמול – למרות שזה כבר כמה ימים, אותו "סיוע הומניטרי" – כל זה ייכנס לעזה בטונות, במשאיות שלמות. ואני שואל: האם יש לכם יכולת עמידה בלחצים? מה עם כל ההתחייבויות הקודמות שלכם? על מה אתם מדברים? איזה סיוע המוניטרי? נשארתם שבויים באותה קונספציה תבוסתנית של 6 באוקטובר. לא השתנה כלום.

מה זה אומר סיוע הומניטרי? פה יש לנו קייס חזק. מהרגע הראשון היינו צריכים להתנות: כל עוד אין נגישות של אנשי הצלב האדום לחטופים שלנו, כל עוד החטופים לא מקבלים שום סיוע, לא רפואי ולא הומניטרי, לא יהיה שום סיוע לרצועת עזה – ולעמוד על זה. מה זה לחצים של כל העולם? אני לא זוכר שבמלחמת העולם השנייה בעלות הברית הכניסו סיוע הומניטרי. מישהו יכול לדמיין שבאותה מלחמת העולם השנייה, הגדולה בתולדות האנושות, ארצות הברית או אנגליה או ברית המועצות היו מכניסות לגרמניה מזון, תרופות, דלקים? טירוף מוחלט. איזה טענות מעלים נגד ישראל וההפצצות בעזה, כשאנחנו עושים את זה עם פינצטה, מזהירים מראש את האוכלוסייה? תנסו להיזכר מה היה בהפצצות דרזדן, מה קרה בדרזדן – ההפצצות של בעלות הברית, ארצות הברית ואנגליה החריבו עיר שלמה. האם במלחמת וייטנאם מישהו דחף לצפון וייטנאם, לווייטקונג, סיוע הומניטרי? דחף לשם תרופות? דחף לשם דלקים? איזה מין סיפורים.

זה שהעולם מתעלם מכל הזוועות ומנסה להפוך את המלחמה הכי צודקת למשהו כנגדנו, זה צביעות שאנחנו רגילים אליה. תסתכלו מה קורה היום בלוב, בסודאן; אפילו בסוריה – השלטון החדש פתאום הפך לשלטון הנאור, אותו שלטון שרק עכשיו טבח במיעוט העלאווי, ניסה לבצע טבח בדרוזים, ובזכות הקהילה הדרוזית כאן אנחנו מנענו את זה, הצלחנו למנוע את זה. מה פתאום מתעלמים מכל הדברים האלה ושוכחים גם פה אצלנו במדינת ישראל? מה זה הממשלה הרופסת הזאת? אתם הודעתם, החלטתם – תעמדו על זה. אם תעמדו על זה שאין כניסה של שום סיוע הומניטרי לרצועת עזה כל עוד אין נגישות של הצלב האדום לחטופים שלנו, זה דבר חד, ברור, מובן – תקבלו גיבוי של כל הבית הזה. אבל אתם לא מסוגלים לעמוד בשום לחץ. אתם נדבקתם לכיסאות, וחוץ מהכיסא לא מעניין אתכם שום דבר.

גם בנושא המקומם השני – חמש אוגדות פועלות כרגע ברצועת עזה. יש אנשים שקיבלו צו אולי בפעם החמישית, בפעם השישית. חיילים עם פוסט-טראומה – מגייסים אותם, ומי שלא מתייצב, מכניסים אותו גם למחבוש. מה קורה עם חוק הגיוס או חוק ההשתמטות? אי-אפשר לקדם את חוק ההשתמטות במקביל לגיוס של 60,000 אנשי מילואים. איזה מין דבר?

ואני חוזר ואומר, אנחנו באמת לא רוצים שום חוק גיוס לחרדים. אני לא רוצה חוק גיוס לחרדים, לא רוצה חוק גיוס לחילונים. חייב להיות חוק גיוס אחד לכולם. זהו, מגייסים את כולם – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים. אין יותר יעדים, אין מכסות, אין פטורים. כל אחד – או גיוס לצה"ל או גיוס לשירות לאומי. זה מה שצריך להיות. חוק הגיוס החדש חייב לכלול שני מסלולים: שירות צבאי ושירות אזרחי. אבל קודם כול, כולם מתייצבים בבקו"ם, וצה"ל יחליט מי הולך לשירות צבאי ומי הולך לשירות לאומי. האחריות לביצוע של החלק הזה היא של משרד הביטחון. יש שם אגף ביטחוני-חברתי, מה שפעם היה אגף הנוער – הם חייבים לקחת אחריות, לא עמותות פרטיות ולא מאכערים, אבל כולם חייבים להתגייס.

מי שלא מתגייס, חייב לשאת בסנקציות אישיות קשות. אין יותר קצבאות לאלו שמתחמקים, אין קצבאות לעריקים. גם המוסדות שבהם הם לומדים לא יקבלו שום מימון. לא יהיו שום הנחות, לא בארנונה ולא במעונות יום ולא בשום דבר. אי-אפשר לצאת לחו"ל ואי-אפשר להוציא רישיון נהיגה. גם חייבים לשלול מהם את זכות ההצבעה. אומרים לי: זו לא דמוקרטיה, לשלול מבן אדם זכות הצבעה. ברוב המדינות הדמוקרטיות יש מגבלות על זכות ההצבעה. למשל בארצות הברית ובאנגליה אסירים שיושבים בכלא – אין להם זכות הצבעה. אצלנו אין מספיק מקום בבתי הכלא. מספיק רישום פלילי בסעיף עריק – זה חייב להספיק לשלול מאותו אדם זכות הצבעה. כל שאר הזכויות שמורות לו. הוא יהיה כמו תושב קבע, יקבל את הביטוח הלאומי וכל הדברים, כל מה שמגיע, והוא יוכל אפילו להצביע הבחירות לעירייה, אבל לא יוכל להצביע לכנסת. זה חייב להיות ברור. אין זכויות בלי חובות. לכן, אני מאוד מקווה שלפחות כל המפלגות הציוניות באופוזיציה, כולנו נוכל להתאחד סביב נוסח אחד.

אני פניתי לכל ראשי מפלגות האופוזיציה הציוניות. אני מתכוון להפעיל את כל הארגונים שמדברים על שירות לכולם, את כל הקבוצות של מילואימניקים, על מנת שבאמת נוכל להתכנס ולגבש, וכולנו – כל ראשי מפלגות האופוזיציה – יוכלו לחתום מתחת לאותו חוק גיוס, גיוס לכולם – אני מדגיש: גיוס לכולם, לא גיוס לחרדים ולא גיוס לחילונים. אלה שני הדברים החשובים שעומדים על הפרק כרגע. אלה שני הנושאים שלצערי מרסקים את החברה הישראלית – החטופים וחוק הגיוס. חייבים להתגבר, חייבים לפתור את המחלוקות האלה אחת ולתמיד.

אני גם לא מבין את אותם אנשים בקבינט. הרי ברור שאחרי 20 חודשים שלא הצלחתם להכריע את חמאס, אין לכם זכות קיום. במלחמת יום הכיפורים, כשהפתיעו אותנו לא מחבלים על טויוטות אלא צבאות מצרים וסוריה עם טנקים ומטוסים – ביום ה-19 היינו על אם הדרך לקהיר ולדמשק; פה עוד מעט 20 חודשים הקבינט הזה, ממשלת 7 באוקטובר, לא מצליח להכריע את חמאס. ולא שלא היו תוכניות; היו תוכניות ברורות, וכל תוכניות צה"ל דיברו על כיבוש ומיטוט חמאס תוך 45 יום.

המסקנה היחידה שלי היא שהממשלה הזאת לא רוצה לסיים את המלחמה. זו מלחמת שלום נתניהו, מלחמת שלום הקואליציה. יש פה כוונה – כוונה למשוך את המלחמה עד הבחירות הבאות. ולכן, לממשלה הזאת אין זכות קיום. ולא יעזור לכם כלום, בבחירות הבאות תעברו לאופוזיציה להרבה שנים. תודה רבה.

919 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.