קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לא. רגע. לא. לא אמרתי. אבל עליזה בראשי, אני אגיד לך למה אני עולה. גברתי המנהלת, אני רוצה להבהיר לך למה אין לי שום כוונה - -
- - למה אין לי שום כוונה שחוק פיצול משרת היועמ"ש, שהגה גדעון סער, לא יעלה ביום רביעי להצבעה. ולא בגלל הקבוצה החרדית, בסדר? ראשית, אני פונה לשר המשפטים ושואלת אותו איך חוק שעד לפני דקה הוא לא תמך בו ואמר שהוא גרוע, הפך להיות חוק כזה שמעבירים אותו בוועדת השרים.
עכשיו, זה לא שלא הגיוני, נגיד, לפצל את משרת היועמ"ש. אולי זה הגיוני. אבל איך הגיוני, אדון גדעון סער, שאתה הולך לתת כוח עודף, הזוי – לא ליועץ משפטי לממשלה, לפתוח בחקירה נגד חברי כנסת ושרים, אלא לשלושה אנשים: שופט בית המשפט העליון בדימוס – זו ועדה של שלושה, תחזיקו את הכיסא – יועץ משפטי לממשלה בדימוס ועוד נציג שתבחר הסנגורית הציבורית. במקום איש אחד שרודף אותנו ועושה שימוש לרעה בכוח השררה, אבל ששייך למשרד המשפטים, הולכת להיות ועדה חיצונית שתבחר ותדון בדבר הזה. לא יותר הגיוני, אדון גדעון סער, שתתמוך בהצעה שלי, שלא תמכת בה, שאם רוצים לפתוח בחקירה נגד חבר הכנסת, וזה גם חל על שרים לפי חוק החסינות, הכנסת תחליט אם זה במסגרת או למען מילוי תפקיד? זה מאוד פשוט, תחזירו לנו את העוצמה שלנו.
ופה אני פונה לשר המשפטים. אני מציעה, באמת, עם כל הכבוד, לאפשר לממשלה תמונות ניצחון. זו לא מילה גסה, בסדר? לדון בפיצול משרת היועמ"ש באמת ממש בהול ודחוף, כדי לספק ולאפשר למיארה, זאת שאתה לא מפטר, להוציא שוב אמירה נגד ראש הממשלה? שוב לצאת נגד ראש ממשלה, שכל פעם שהוא רק שומע את המילה "מיארה", הוא יוצא מהדיונים ושומר על הסכם ניגוד העניינים שלו מכל משמר, אבל שוב מיארה תוציא כותרת שמשחירה את ראש הממשלה, שכל הרעיון של החוק הזה נועד כדי שראש הממשלה, מישהו יתערב בתיק שלו? באמת. יש לנו חובה, אדוני שר המשפטים, לשמור על חוסנה של הממשלה. וחוסנה של הממשלה, המשמעות היא לספק תמונות ניצחון. לספק תמונות ניצחון זה לדוגמה, אדוני, שכשמוציאים אותי בכוח מבג"ץ ופוגעים ברגל גסה בחסינות שלי – כי סעיף 9 לחוק החסינות קובע שלא ניתן להרחיק חבר כנסת מכל מקום שהוא לא רשות יחיד, אלא אם כן יש סכנה בפגיעה בסוד צבאי או בביטחון המדינה – וכשאני פונה אליך אחרי שמוציאים אותי מבג"ץ, בבריונות שאין לתאר, בריונות – וזה לא רק להוציא אותי, הוציאו בעצם את כל אנשי הימין; פניתי אליך, אדוני, לעשות שימוש בסמכות שלך להגיש קובלנה משמעתית נגד השופט, וזה רק בסמכות שלך, נגד יצחק עמית. למה לא הגשת? למה? לשופטים מותר הכול?
אתמול בוועדת השרים עלתה הצעת החוק שלי פעם שנייה, דחית פעם שנייה. אתם יודעים, רבותיי, שלשופטים בישראל – סעיף 34(כ) לחוק העונשין קובע משהו שאתם לא מאמינים: לשופט יש פטור מאחריות פלילית על כל מעשה שהוא עשה כשהוא יושב על כס השיפוט. זאת אומרת, אם הוא יושב על כס השיפוט, משבש הליכי משפט, מזייף, מה שאתם לא – מזייף פרוטוקולים, עושה איזשהו, מסתיר מאיתנו ניגוד עניינים, מבצע עבירות פליליות, יש לו חסינות מוחלטת, מוחלטת. הגשתי הצעת חוק שאומרת: בואו נחריג את עבירות שיבוש הליכי משפט, זיוף ומרמה בידי עובד ציבור. מינימום שהשופטים ידעו את מקומם, הם לא מעל החוק. עוד פעם דחייה בוועדת השרים.
לכן, אני אומרת, אדוני שר המשפטים, גם על זה אמרת לכל מיני אנשים שפנו אליך שאני רוצה להרחיב את החסינות. אז למה לפגוע בחסינות השופטים? אדוני, בהצעת החוק שלי החרגתי לא רק את עבירת השוחד והמרמה והפרת האמונים – גם רצח וסמים ועבירות מין ותועבה. אם אנחנו רוצים לשמור על הפרלמנט – כך חובתנו – אז החסינות היא אלף-בית. אז בואו נתמקד, בואו נתמקד בייצור תמונות ניצחון, כי הממשלה הזאת עושה דברים טובים, אבל כל פעם שוב כותרת מחלישה ושוב כותרת מחלישה. מספיק.
595 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.