קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלת ישראל צריכה לעשות את הדבר שהיא הכי שונאת בעולם: היא צריכה להחליט. היא צריכה להחליט מה היא הולכת לעשות: האם היא הולכת לגייס עשרות ומאות אלפי חיילי מילואים ולשלוח אותם לעזה, או שהיא הולכת להמשיך לקדם את חוק ההשתמטות? כי שניהם ביחד אי-אפשר. אתה לא יכול לשלוח צווי 8 ואחר כך צו 12 לאלפי אנשים ולהגיד להם שהם צריכים להתגייס, ואז להגיד: באותו זמן אני אעסוק באופן אינטנסיבי בקידום השתמטות של עשרות אלפי צעירים בריאים בחברה הישראלית. זה לא הולך ביחד.
אתם מאבדים את אמון המילואימניקים. המילואימניקים, כמו כל עם ישראל, כשהחלה המלחמה, אחרי 7 באוקטובר, אמרו: אנחנו שם. אנחנו נתגייס, אנחנו נבוא, אנחנו נגן על עם ישראל מפני אויביו, אנחנו נעשה הכול כדי שהחטופים יחזרו ומפלצות חמאס יובסו. אבל אז ממשלת ישראל מתכנסת פעם אחר פעם ואומרת: כן, ובמקביל נעודד השתמטות. והדרך שלנו לעודד השתמטות היא לשלם לאנשים כדי שהם לא יתגייסו לצה"ל.
בוועדת החוץ והביטחון ישבו נציגי האוצר – אני מזכיר, שר האוצר הוא בצלאל סמוטריץ' – ושאלו אותם כמה עולה למדינת ישראל תלמיד ישיבה שלא מתגייס. התשובה היא מיליון וחצי שקל. זה הכסף שאתם משלמים – מעונות, הטבות, קצבאות, תקציבים – משלמים לקבוצה אחת בחברה הישראלית כדי שהיא לא תתגייס, ובאותו הזמן, ביד השנייה, שולחים צווי גיוס. אנשים שעשו שלוש שנים סדיר השתחררו ובאותו יום קיבלו צו 8 לעוד ארבעה חודשים.
ישבתי עם בחור מקסים, עולה מארצות הברית שהתגייס לסיירת גולני – יש משהו בעולים, אבא שלי תמיד אמר לי: מהגרים תמיד יהיו יותר מחויבים למדינה, כי הם בחרו בה. והוא הלך, התגייס, היה בגולני. יושב פה גדי איזנקוט, גולנצ'יק.
סליחה, מירב בן ארי היא גולנצ'יקית. הוא אמר: תקשיב, יש לי שלושה ילדים, הקטנה שלי בת ארבע. רבע מהחיים שלה הייתי במילואים. רבע מהחיים של הבת שלי הייתי במילואים. אמרתי לו, אוקיי, ומה קורה אם אתה מקבל עוד צו? הוא אמר: קודם כול, מה זה מה קורה? כבר הודיעו לי שיהיה עוד צו. אבל הוא אומר: אני והחבר'ה שלי מדברים רק על דבר אחד: איך זה שקוראים לנו, וביד השנייה הממשלה הזו מעודדת השתמטות? באיזה אופן, איך הם יכולים להצדיק את זה בפני עצמם? כשהקבינט מתכנס – זה חדר שהייתי בו הרבה פעמים והרבה שעות והרבה ימים והרבה שבועות והרבה חודשים, חדר הקבינט, סוגרים את הדלת ובדרך כלל הדיון פתוח – בממשלה הזאת נהוג להדליף הכול, בדרך כלל הדיון פתוח – מה הם אומרים לעצמם?
מה הם אומרים לעצמם כשהם יודעים שבאותו יום הם ישבו בישיבה ואמרו: נעשה את התרגיל הזה, ונעשה שם, ונלחץ פה, ונעשה פה, ונבטיח לחרדים איזה כסף מתחת לשולחן, העיקר שההשתמטות תימשך. רגע, שנייה, חבר'ה, הצבעה: האם אנחנו רוצים להיכנס לעזה? האם אנחנו רוצים לשלוח חיילים אל מותם? אני מזכיר, הנושא הזה של להתגייס לצבא בזמן מלחמה הוא לא רק ימי העסקים שאתה מפסיד, זה לא רק הפגיעה בביזנס שלך, זה לא רק הפגיעה הכלכלית שלך.
זו גם האפשרות שתחזור בשק של גופות. מה הם אומרים לעצמם כשביד אחת הם שולחים צווי מילואים וביד השנייה דוחפים קדימה את השתמטות החרדים?
482 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.