קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. השר או השרה, מי יושב פה?
שאלתי אם שר או שרה, זה הכול, רק רציתי לדעת למי אני פונה, לשר או לשרה.
לא, שרה יש רק אחת, ואל תיתן לי להרחיב בדיבור. נוותר, נדלג לנושא הבא.
עזוב, בוא, אני מונעת מעצמי את העניין. עמדתי פה קודם לכן ודיברתי בנושא חוק התקשורת שעבר. היו לי חמש דקות לרשותי, זה לא הספיק לי, אז אני רוצה להמשיך את הדברים שהתחלתי לדבר עליהם קודם. כמו שנוהגת חברת הכנסת טלי גוטליב להגיד: עם ישראל, יש לי דברים לספר לכם – גם לי יש דברים לספר לעם ישראל. רציתי לספר לעם ישראל – – –
אז הינה, אז גם אני אומרת: עם ישראל הנכבד, אני רוצה לעדכן אתכם, כדי שתדעו מה קורה מאחורי הקלעים. במדינת ישראל לפי החוק יש מה שנקרא ערוצים זעירים.
אני ממש אשמח לקצת שקט, כי יש רעש ממש חזק בצד הזה. תודה.
בקיצור, במדינת ישראל יש חוק שמגדיר מהו ערוץ זעיר. לפי החוק, ערוץ זעיר זה ערוץ שמחזור ההכנסות שלו הוא עד 80 מיליון שקלים. מעל הסכום הזה זה כבר לא ערוץ זעיר, ויש שוני בהתייחסות לערוצים. יש ערוצים מסחריים, ודמי ההפצה שלהם הם בעלות אחרת, הזכויות שלהם, החובות שלהם, הכול משתנה לפי ההגדרה שלך בחוק. ובתוך הערוצים הזעירים יש שוני מאוד גדול, כי יש לנו למשל את ערוץ 9, שהוא ערוץ דובר רוסית, ויש לנו את הלא TV, שזה ערוץ לדוברי ערבית, ויש לנו את ערוץ 14, שנחשב כיום ערוץ זעיר. אבל תסכימו איתי שהפערים בהכנסות בין הערוצים האלה הם גדולים מאוד.
הרי ערוץ 14, שמתיימר לכך שיש לו מעל מיליון צופים ויש לו רייטינג מאוד מאוד גבוה, הוא, כאמור, רחוק בהכנסות מאוד מהערוצים הזעירים הקטנים, למשל אלה שציינתי. בדיוני ועדת הכלכלה, כשאנחנו דנים בחלק מהחוקים של קרעי ברפורמה – גם הממשלתית וגם בחקיקה פרטית, כי הכול מעורבב שם – דיברנו על הנושא הזה של ערוצים זעירים. חשוב שעם ישראל ידע שההגדרה בחוק היום לערוץ זעיר היא פשוט לא סבירה, כי הפערים הם כל כך גדולים. ולכן, כשאנחנו באים עם איזושהי הצעה, למשל שדמי ההפצה של הערוצים יהיו דיפרנציאליים לפי גודל הערוץ, הפערים בין ערוץ 14 לבין ערוץ 9 הם עצומים.
ולכן, אני חושבת שהגיעה העת במדינת ישראל לשנות את ההגדרה לערוץ זעיר, כי יש ערוצים זעירים שאנחנו באמת רוצים לעזור להם – לעזור להם להתרומם, להתקדם, להחזיק מעמד, כדי שהם יוכלו לתת שירות טוב לציבור. לעומת זאת יש ערוצים שכבר הגיעו למעמד מסוים, והם לא זקוקים להקלות ולעזרה שהם מקבלים בחוק. אז היה חשוב לי רגע להסביר מה זה ערוצים זעירים.
במקביל אני רוצה להגיד: אין ספק שיש פה – מה שנקרא, שמים גז מחדש על ההפיכה התקשורתית של השר קרעי, והוא מתכנן להביא לנו הרבה מאוד חוקים. אני לא יודעת אם בסוף זה יבוא בממשלתי או בחקיקה פרטית, אבל אני חושבת שהגיע הזמן שאזרחי ישראל יפתחו את העיניים ויבינו את התהליך הזה שקורה כאן, יבינו שיש כאן השתלטות של ממש על ערוצי התקשורת בישראל, מתוך מטרה להפוך אותם לשופר של השלטון.
ציינתי כאן קודם, המערכון במוצאי שבת כנראה הוציא מהכלים – אולי ציינו פה מישהי קודם שזה גם עצבן אותה – ממש הרגיז אותם, ובעקבות זה שמו גז על התאגיד. עכשיו עוד פעם ניכנס בתאגיד – נסגור אותו, נצר אותו, נאיים עליו, נפחיד אותו, כי אוי ואבוי, הוא עשה מערכון סאטירה על ראש הממשלה. איזה פחד, אימא'לה, אוי ואבוי, מה יקרה? הייתה סאטירה על ראש הממשלה, אני לא מאמינה. ממש ממש ממש מפחיד. כנראה התעצבנו קצת. רצית להגיד משהו, חבר הכנסת שקלים?
חבר הכנסת שקלים, קודם כול זה נתון לפרשנות, יש כאלה שצחקו, יש כאלה שלא. ואתה יודע מה?
חבר הכנסת שקלים, זה בכלל לא מעניין אם זה היה מצחיק או לא. זו סאטירה, זה חופש ביטוי במדינה דמוקרטית. אתה רוצה להגיד להם מה להגיד?
תגיד לי, זה אמיתי? כשעושים בארץ נהדרת על גנץ מערכונים – –
– – אנחנו אומרים להם מה להגיד? בחייאת רבאק, זו מדינה דמוקרטית.
חופש ביטוי זה אבן יסוד במדינה דמוקרטית.
התבלבלת. זה שביבי נוסע להונגריה לסטאז' – לא נהפוך להונגריה במדינת ישראל. תודה רבה.
652 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.