קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום, עם קצב האירועים מהבוקר, אז זה נראה כמעט לא רלוונטי, אבל אני רוצה להזכיר שעוד אתמול, בישיבת הממשלה, מכל הבעיות שבעולם ובמדינת ישראל, ראש הממשלה בחר לדבר על תאגיד השידור הציבורי והלין על הבזבוז העצום בתאגיד.
אז אני רוצה לומר שראש הממשלה, שבזבז מתחילת המלחמה 15 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים ומינה לפחות 15 שרים מיותרים, שלא ידבר איתנו על בזבוז. אני זוכר, אדוני היושב-ראש, גם אתה בטח זוכר, גם בכנסת העשרים-ושלוש ואפילו בהשבעת הכנסת העשרים-וארבע היו חברי כנסת שישבו למעלה ביציע בגלל הקורונה, בגלל המרחקים בין חברי הכנסת במליאה. אתה זוכר את זה, אופיר, נכון?
אז היום אין קורונה ואין מרחקים, אבל נראה לי שעוד מעט אנחנו נעלה ליציע בגלל מספר השרים, כי אין כבר מקום. בטח אין מקום ליד שולחן הממשלה, והם כבר התפשטו – –
– – למקומות של חברי הכנסת הרגילים, ולאלקין אין מקום – רק שם. אין באמת כיסא. אתם תדברו איתנו על בזבוז?
בסוף הסיפור הוא לא תאגיד השידור הציבורי ולא הניסיון לסגור את גלי צה"ל. הסיפור הוא המתקפה של ראש הממשלה ושל הממשלה והקואליציה על התקשורת החופשית במדינת ישראל. אתם לא רוצים גיוון. קרעי מדבר הרבה על גיוון, אבל הוא לא רוצה גיוון. להפך, כפי שאתם רוצים שבית המשפט העליון יהיה רק בגוון אחד, כך אתם רוצים שכל התקשורת במדינת ישראל תיראה כמו ערוץ 14. זאת המטרה שלכם. זאת גם המטרה של המתקפה של ראש הממשלה על התאגיד ועל גלי צה"ל.
והסיפור פה זה חופש הביטוי במדינת ישראל וגורלה של הדמוקרטיה הישראלית במדינת ישראל. ואני אומר לכם, זה לא יעזור לכם. הציבור הגדול רוצה להמשיך לחיות במדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. ואנחנו, יחד עם המחאה, נשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים והחוץ-פרלמנטריים במסגרת החוק כדי לבלום את המתקפה המכוערת הזאת על חופש הביטוי במדינת ישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה.
291 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.