קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, ברכות, פעם ראשונה שאני אצלך פה.
חודש ניסן מסמל את רגע המעבר בין עבדות לחירות, בין חושך לאור גדול, בימים ההם ובזמן הזה. נכון שמאז גלות מצרים סבלנו מגלויות רבות אחרות נוספות, ובפרט הגלות הארוכה – כאלפיים שנה – ועדיין בן דוד לא בא. אבל גם בתוך הגלות, בימי ניסן אנחנו שואבים שמחה ותקווה בשבתות ומועדי ישראל, ובימי ניסן היא מושפעת – מזמן חירותנו – גם מהגאולה שהייתה וגם מהגאולה העתידה, בעזרת השם.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025. הצעה זו היא מיזוג של כמה הצעות חוק פרטיות שיזמו כמה חברי כנסת ומוזגו יחד. הצעת החוק קובעת הקמה של רשות לאומית למאבק בעוני, שתפעל לצמצום העוני, למניעת העמקתו של העוני ולחילוץ אנשים שכבר נפלו לעוני. הקמת הרשות מאמצת את המלצות הוועדה למלחמה בעוני בישראל שבראשה עמד חבר הכנסת לשעבר ידידי אלי אלאלוף, שהיה גם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה וזכיתי לשמש כחבר הוועדה בתקופתו.
על פי המלצות הוועדה למלחמה בעוני, המאבק בעוני מחייב ראייה רוחבית של צורכי האנשים שחיים בעוני, קידום שיתופי פעולה ותיאום בין כלל הגורמים שעוסקים בתחום, ולא רק הממשלתיים. בשל כך הומלץ על הקמת גוף לאומי אחד שיוביל את הנושא ויתכלל אותו. על פי המוצע, הרשות תוקם במשרד הרווחה והביטחון החברתי, והיא תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה. כמו כן נקבע כי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים יתייעצו עם הרשות בעניינים שנוגעים למאבק בעוני ומניעתו.
הצעת החוק קובעת את תפקידי הרשות, ובהם גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית, תוכניות שנתיות למאבק בעוני ולמניעת עוני, פיקוח על הגורמים החייבים בביצוע התוכניות, ייעוץ לממשלה בגיבוש מדיניות בתחומי פעילות הרשות ותיאום בין משרדי הממשלה ובינם לבין רשויות מקומיות בתחום המאבק בעוני.
הוועדה קבעה עוד כי במידת הצורך הרשות תעזור לממשלה ולרשויות מקומיות במתן סיוע בחלוקת מזון לאוכלוסיות הזקוקות לכך וכן במניעת עוני אצל אוכלוסיות שנמצאות בסיכון לעוני אך עדיין לא נפלו ללשכות הרווחה. לוועדה היה חשוב שהרשות תוכל להתוות מדיניות ולסייע גם לאוכלוסיות שאינן מטופלות כיום בלשכות הרווחה אולם נמצאות על סף קו העוני וסיוע כזה יכול למנוע מהן להידרדר לעוני. לכן הוועדה עמדה על כך שבמסגרת תפקידי הרשות תהיה התייחסות גם למניעת עוני וגם לאוכלוסיות שלא מקבלות היום סיוע ונמצאות בסיכון לעוני. תפקיד נוסף של הרשות: להציע חקיקה בתחומי פעולתה וכן להגיש חוות דעת על הצעות חוק והצעות לחקיקת משנה שנוגעות לתחומי פעולתה. כמובן, במסגרת חוות הדעת תציג הרשות השפעות אפשרויות שיש לחקיקה המוצעת על המאבק בעוני.
הצעת החוק קובעת כי השר ימנה לרשות מועצה בת 29 חברים, שיהיו בה נציגים למשרדי הממשלה וגם נציגי ציבור. בין נציגי הממשלה יהיו נציגים של משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרדים נוספים. כמו כן יהיו במועצה נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחומי הפעולה של הרשות, ובהם לפחות נציג אחד עם ניסיון חיים בעוני, דבר שחידשנו במועצה הזאת. אני לא יודע אם מדובר – כלומר אני לא רוצה שיהיה מדובר באדם שהיה בעוני בגיל 30 ובגיל 50 הוא עשיר. מדובר באנשים שבאים מהשטח ממש. זאת, על מנת לתת ייצוג וביטוי לאנשים שחיים בעוני.
יושב-ראש המועצה ימונה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב חברי המועצה, וכן ימונה לו ממלא מקום. מוצע כי אם היושב-ראש ימונה מקרב נציגי הממשלה, ממלא מקומו יהיה מקרב נציגי הציבור ולהפך. המועצה תתווה את מדיניות הרשות, תנחה את המנהל במילוי תפקידו, תאשר את התוכנית הלאומית הרב-שנתית ואת התוכניות השנתיות, וכן תדון בהצעת התקציב של הרשות ובדין וחשבון על פעולותיה שתגיש הרשות. עוד מוצע כי לרשות ימונה מנהל שיהיה עובד מדינה, והוא יהיה כפוף למנכ"ל משרד הרווחה. גם עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה. הצעת החוק קובעת כי תקציב הרשות יוגש לאישור מנכ"ל משרד הרווחה בכל שנה, והוא ייקבע במסגרת חוק התקציב השנתי במסגרת תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי.
במסגרת הרשות יוקם גם מרכז לאומי למידע ומחקר שיאסוף מידע, יעבד נתונים ויערוך השוואות בין-לאומיות בתחום העוני, בתחום הטיפול בעוני ובתחומי פעולתה של הרשות. מחקריו של המרכז יבוצעו בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי, שפועל וחוקר גם הוא את התחום. מרכז מחקר כזה יוכל לסייע במחקריו לרשות במילוי תפקידה. כדי לאפשר זמן התארגנות רצינית קבענו כי החוק ייכנס לתוקף רק בעוד חצי שנה.
מדובר בהצעת חוק חשובה והיסטורית שקודמה על ידי חברי הוועדה ועל ידי המציעים, שהם גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני מקווה כי הקמתה של הרשות הלאומית במאבק בעוני תוביל לדרך חדשה בכל הנוגע למאבק בעוני ולמניעתו, והרשות תצליח להעמיד את הנושא על סדר-היום הציבורי ולהוביל להישגים משמעותיים בתחום לטובת כלל אזרחי המדינה.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום אבקש להודות למנהלת הוועדה גב' ענת כהן שמואל ולכל הצוות המסור של הוועדה, ליועצת המשפטית ענת מימון, לכל חברי הוועדה, וכן לצוות לשכתי המסור ובראשם יצחק פיליפ. תודה רבה, אדוני.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, ההלכה הראשונה בהלכות הפסח היא שצריך לדאוג למעות חיטים לעניי ישראל, שיהיה להם לעשות את הפסח. לכן הדבר בעיתו מה טוב, שביום הזה עומדים לחוקק את חוק רשות העוני. אני רוצה לציין קודם כול את החברים המציעים, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת יוני מישרקי, חברת הכנסת תומא סלימאן, חבר הכנסת הרב דרעי, שעמד כל הזמן ודחף לעניין הזה. תודה רבה לכם.
אבל אני רוצה לגעת בכמה נקודות ממש בקצרה. החוק הזה הוא מסגרת בשביל להגיע אליו, אבל צריכים להגיע לדבר הזה. למשל, אם החוק הזה, ברעיון של אלאלוף, שתהיה מועצה, שמי שהולך להתייעץ, שצריך להתייעץ איתו איך זה ישפיע על העוני – יש נושא שנקרא בנקאות. חבר הכנסת דוד ביטן, אתה יושב-ראש ועדת הכלכלה. יש נושא שנקרא בנקים. לכאורה זה לא נוגע לעניים. הבנקים עושים מיליארדים מעל ומעבר למה שמקובל, אבל מה זה אכפת לעניים? אבל כמעט כל משפחה, לא רק ענייה, משפחה ממוצעת של לפני סף העוני, יש לה משכנתה, ואם הבנקים מתעשרים מהריבית של המשכנתאות, צריכה להיות רשות שתגיד לוועדת הכלכלה ולשר הכלכלה ולנגיד בנק ישראל – אתה לא יכול לעמוד ולהגיד: אני צריך להעלות את הריבית לבנקים בגלל שאני רוצה לאזן את המצב של הבנקים, אני מעלה את זה בכך ובכך אחוזים. קח בחשבון כמה משפחות נמצאות על סף העוני שהעלייה במשכנתה, בריבית הזאת, פוגעת להן בלחם ובמים. הדבר השני – התחבורה הציבורית. כולם רוצים לשפר את התחבורה הציבורית, אבל יש אנשים שבלי תחבורה ציבורית אין להם תחבורה, וזה משפחות שלאו דווקא נמצאות מתחת לקו העוני. גם כאלה שנמצאות על סף העוני, והם לא יכולים בלי תחבורה ציבורית, כי אם הם ישלמו על מוניות או רכב פרטי, הם ייפלו ללשכות הרווחה.
אותו דבר גם לגבי מחירי החשמל והמים והמעונות. אגב, אני רוצה לומר, מדברים הרבה על המעונות עכשיו. ראש הממשלה הבטיח והתחייב בהקמת הממשלה שמגיל אפס עד שלוש יקימו מעונות וייתנו ואוצ'רים למשפחות, לאו דווקא העניות, כדי שיוכלו ללכת למעונות. מה קרה לזה? שום דבר. אף פרוטה לא הלכה לזה. רשות כזאת צריכה לעמוד ולדפוק על השולחן ולהגיד: אתה חייב, אתה לא יכול לפגוע בהנחות למעונות, כי האנשים ייפלו לעוני. בלי קשר לשום עניין פוליטי.
אותו דבר לגבי כל העניין של הדיור. הייתה תקופה שמדינת ישראל הייתה מדינה ענייה, לפני 50, 60 שנה. אבל הקדוש ברוך הוא עזר לי, שאז אני הייתי צריך להתחתן, ואז מדינת ישראל נתנה לכולם ובלי שום אפליה יותר מ-80%, אני חושב. אני לא רוצה להגזים, כי אני כבר לא זוכר, אבל בלירות – הייתה הלוואה, משכנתה של המדינה, משרד השיכון, קראו לזה אז בכל מיני שמות, נתנו משכנתאות בלי ריבית, בלי הצמדה, בלירות, ולכולם הייתה קורת גג מעל הראש.
היום המדינה עשירה, נמצאת במצב טוב מאוד, עוד לא היה מצב כלכלי יותר טוב, אפילו עם המלחמה, ניסים ונפלאות. אבל לאנשים אין דירות. אנשים חיים בשכירות, אבל אנשים שלא ממש עניים. אז כל העניים היו אומרים שהמדינה ענייה והאזרחים עשירים; היום המדינה עשירה והאזרחים עניים. לכן אני מקווה שהרשות הזאת תוכל להשפיע, וגם שכל שרי הממשלה יצטרכו להיות כפופים להחלטות שלה באופן שלא יוכלו לפגוע בעניים כאשר הם מקבלים החלטות כלכליות וחברתיות. תודה רבה, וחג שמח לכולם.
1,261 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.