קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום נתקלתי בצו איסור פרסום חריג. מאחר שיש צו איסור פרסום ואני לא מצוי בפרטי החקירה, תסתפקו בפרשנות שלי לגבי מה שקראתי בעיתון.
צו איסור פרסום כזה חריג, במה שנקרא פרשת קטרגייט, או מה שפורסם גם ביום שישי אצל אביעד גליקמן, הוא יותר דומה, באופנים שהוא מוצג, או שהוצא על ידי בית המשפט, לצנזורה. בדרך כלל צווי איסור פרסום מוצאים הרבה פעמים בחקירה סמויה; לעיתים, בשלב מסוים, בחקירה גלויה. אבל רצף הפרסומים שהיה פה בשלושת השבועות האחרונים – מהפרסום הראשון לא הבנתי, מהראשון הראשון לא הבנתי מדוע המשטרה לא פתחה מייד בחקירה. כי אם אנשי לשכת ראש הממשלה הם עובדי ציבור בהגדרה המשפטית שלהם, והם עובדי ציבור בהגדרה המשפטית שלהם, למיטב הבנתי, אין דילמה. עובד ציבור במצב כזה, שמקבל כסף ממקום x, y, z – עוד בלי כל קשר למניעים פסולים כאלה או אחרים, היה נכון לפתוח מייד בחקירה משותפת.
אכן, שבועיים אחרי זה החליטה היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה. אני זוכר מה אמרתי אז למי ששאל אותי ולמי שלא שאל אותי, גם פה, מעל במה זו: לכו אחרי הכסף, שם בדרך כלל נמצא הפתרון. אני לא יודע מה הם עושים עכשיו, אבל כשאני קורא את צו איסור הפרסום הזה אני מקווה מאוד שיהיו מספיק עיתונאים שיפנו לבית המשפט להסיר לפחות חלקים ממנו, כי זכות הציבור לדעת – בוודאי אם אין פה סכנה ביטחונית. זכות הציבור לדעת מה היה שם, אם נכון מה שאנשים יכולים לחשוב, שבלשכת ראש הממשלה, המקום הכי חשוב במדינת ישראל, שבו מתקבלות החלטות גם היום על חטופים, יושבים אנשים שאולי – חס וחלילה.
אני מחזיר אתכם לכתב האישום של פלדשטיין. שני אנשים לא נמצאים בכתב האישום: אחד קוראים לו אוריך, והוא נמצא בהסבר של כתב האישום, והשני קוראים לו איינהורן. זה מידע גלוי, לא סמוי. וכן, יש זכות לציבור לדעת, ואני מקווה מאוד שתהיה פנייה לבית משפט השלום שהוציא את הצו, לצמצם אותו, שהציבור ידע אם יכול להיות מצב שבמקום הכי חשוב במדינת ישראל – לשכת ראש ממשלה, עכשיו, שעומד לדין על שוחד, בהקשר אחר – אם עוד אנשים נדבקו במחלה. תודה.
332 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.