קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. האמת, באתי לנאום על משהו. אבל, מיקי, אתה שומע? אני רואה פה דיווח: בעקבות התיווך האמריקני ישראל ולבנון במשא ומתן על המחלוקות בגבול היבשתי.
היבשתי. וואו, מה עשו לנו פה על איזה אסדת קידוח גז מול חברה צרפתית בעומק הים. בואו נמשיך עם הידיעה. ברק רביד, עיתונאי רציני: "פתיחה בשיחות תסייע לייצוב הפסקת האש בגבול". שימו לב, "ישראל הסכימה לשחרר חמישה" – –
אה, זה עלה לשישה. צריך לעדכן את ברק רביד. כבר שישה לבנונים, ובהם פעיל חיזבאללה, כמחווה של רצון טוב. ועוד אחרי 7 באוקטובר יש לנו ים של רצון טוב. "הצדדים יקימו קבוצת עבודה בנושא הגבול היבשתי". מעניין, כי אותנו ציירו פה – אתם, חבר'ה – כבוגדים וכגיס חמישי על משהו שעשינו מול חברה צרפתית בלב הים, קילומטרים, קילומטרים מהיבשה. תגידו, אין לכם איזה חוסר נוחות לרגע עם כל הצביעות הזו?
אין, אין. אני מקווה שמישהו בבית רואה כמה אתם צבועים ומסיתים ומחרירי ריב ושנאה על כלום. על כלום. תראו מה אתם עושים. על עשירית מזה לא היינו יכולים לצאת מהבית. עשירית מזה.
עכשיו אני רוצה לעבור למורשת נתניהו. אני לא יודעת אם ראיתם את התחקיר של יערה שפירא בכאן 11. באמת, מורשת נתניהו זה הכול בסימן הפרד ומשול. לפלג את העם. שמאלנים נגד ימנים, מזרחים נגד אשכנזים, דיפ סטייט, אזרחים סוג ב', אזרחים סוג א'. לצערי התוצאה המאוד-מאוד עצובה זה שהבן אדם הזה הצליח לפרק את החברה הישראלית ואת הסולידריות בינינו. אין לו גבול. הוא הגיע גם לעשות הפרד ומשול על משפחות של חטופים וגם על משפחות שכולות. אין, אין, לבן אדם הזה גבולות. להקים פורומים נפרדים, לסכסך, לנסות להחליש אותם במאבק הצודק שלהם להחזיר את הילדים שלהם, להקים ועדת חקירה ממלכתית, שמישהו יישא באחרית למה שקרה פה במדינה. זו מורשת נתניהו: הפרד ומשול.
אז אני רוצה להעביר מסר מכאן: לא ילך לו. עם ישראל אוהב אחד את השני. אנחנו לא שונאים אחד את השני. אנחנו אוהבים אחד את השני. יש לנו רק הנהגה שמתדלקת את השנאה הזו, כי זה הקמפיין הפוליטי שלהם. אבל זה לא יעזור להם. אנחנו נצא מהמשבר הזה מאוחדים, ואנחנו נחליף אותם, ואנחנו נייצר כאן הנהגה נקייה, ערכית, שראויה לעם הנפלא הזה. תודה רבה.
343 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.