קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, אנחנו היום בדיונים על תקציב, היום בלילה יהיו דיונים על תקציב. אני כאן עומד בימים האחרונים ובשנים האחרונות ומזכיר שלדבר אחד אין תקציב: למלחמה בתאונות הדרכים. אנחנו בשנה של שיא של פגיעה בתאונות דרכים. מוציאים המון – עשרות מיליארדים – במשרד התחבורה, רק לא למה שחשוב. אפילו בירושלים בירתנו, שאנחנו עכשיו נואמים ממנה, יצאו מיליארדים על רכבות. אבל כמו שהממשלה הזאת שוברת שיאים כל יום, גם ביום ראשון הזה היא שברה שיא בבית החולים הדסה. אי-אפשר היה להגיע אליו.
הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים התעכבה בשנתיים, אבל זה לא עצר את ראש הממשלה, את שרת התחבורה, לא להתעסק במלחמה ולא לעשות שום דבר אלא להשבית את הרכבת להדסה ליום וחצי רק כדי שהם יוכלו לגזור סרט; שיוכלו לעשות את זה דווקא על הפסים. דווקא יום וחצי של הכנות, דווקא כל מי שבאמת צריך רכבת להגיע לבית החולים – ולפעמים זה דחוף – לא יוכל להגיע. אבל זה לא מעניין אותם. הם מעדיפים את הטקסים על פני החיים עצמם. הם העדיפו שהטקס יהיה על פסי הרכבת והרכבת לא תעבוד, מאשר שהוא יהיה 50 מטרים משם. מי שצריכים להגיע לבית החולים – הסרט והגזירה שלו יותר חשובים.
אבל גם כשהרכבת פועלת יש אין סוף תלונות על צפיפות בלתי נסבלת. לפעמים אי-אפשר להיכנס לקרונות. זה מזכיר קרונות בקר. יש עיכובים, יש תקלות. אבל אותם זה לא מעניין, הם לא יהיו שם בבעיות, הם נמצאים רק בגזירת הסרטים. והדובדבן: בגלל כל הקשיים והבעיות והתקלות – מישהו צריך לממן את כל העיכובים והתקלות והבעיות – אז העלו את מחיר הנסיעה ברכבת מ-6 שקלים ל-8 שקלים. זה לא שזה 2 שקלים – זו עלייה מטורפת. זה 33% עלייה, שנלקחת מאנשים שהכי צריכים את הרכבת, והמחיר הכי מפריע להם.
בנוסף, הודיעו לירושלמים כי בין מאי לספטמבר המקטע הכי עמוס של הרכבת לא יעבוד. יש עוד התאמות שצריך לעשות בין מאי לספטמבר. לא אכפת להם שכשיהיה בלגן אנשים יסבלו. בקיץ הם לא יבואו להסביר, במקום שבו הבלגן והרכבת לא עובדת, למה זה לא קרה, כי הרי לא ראש הממשלה ולא שרת התחבורה והבטיחות בדרכים משתמשים ברכבות. הם לא יצטופפו בחיים בקרון כמו בקר. הם ייתנו את זה לאזרחים, שהם גם המצביעים שלהם, לעשות את זה אחד אחרי השנייה, כי הם טובים בלעבוד על כולם בעיניים ובלגזור סרטים, אבל בחיים עצמם הם נכשלים. תודה.
374 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.