קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בכלל לא, אני גם לא הייתי שותפה לצעקות שם. תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני עליתי לדוכן כדי להודות לדובר צה"ל לשעבר דניאל הגרי. דניאל הגרי סיים 30 שנה למען ביטחון ישראל. החל את תפקידו כלוחם בשייטת, היה סגן מפקד השייטת, ראש לשכת הרמטכ"ל של בני גנץ. הוא היה ראש מחלקת מבצעים של חיל הים, היה גם עוזר רמטכ"ל של גדי איזנקוט, וכמובן, היה מפקד שייטת 13. על הפעילות שלו כמפקד שייטת הוענק ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ופרס הרמטכ"ל, ובסיום התפקיד שלו הוא עלה לדרגת תת-אלוף. ב-2023 מונה לדובר צה"ל. אני רוצה להגיד לדניאל הגרי תודה. אני רוצה להגיד לו תודה על כל הימים שהוא היה שם כשאף אחד לא היה; כשכל כך הרבה פחדנים פחדו להגיד לציבור את האמת, הוא הגיע ערב-ערב ודיבר אל הציבור. הגרי לא בא להם בטוב, כי הוא מוכשר מדי, כי הוא מקובל מדי, והוא קונסנזוס במדינה – וקונסנזוס במדינה הוא איום קיומי על הממשלה. לכן הגרי, הפופולרי, במקום לקדם אותו – הלך הביתה.
כמובן, אי-אפשר שלא לציין את המעורבות של ברדוגו, שאמר בשידור: אם היד של כץ – ישראל כץ – תחתום על דבר כזה, קידום לאלוף, זו תהיה הפעם האחרונה שיהיה שר ביטחון בממשלת ימין. אין ספק שכץ מבין מצוין במינויים והבין שאם יקדמו אותו לאלוף, יהיו לכך השלכות. אז למרות הפוליטיקה, באמת, הנוראית והמגעילה הזאת, למרות הכול – אני רוצה להודות לך, דניאל הגרי. אם תשמע את הנאום שלי, תדע לך שהרבה חברי כנסת והרבה אנשים בציבור הישראלי אומרים לך תודה, תודה שהיית שם כשאף אחד לא היה. תודה רבה.
251 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.