קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, השרה, חבריי חברי הכנסת, אני תמיד מזכירה בנאום דקה את היימנוט קסאו. אני שומעת פה שחלק אחד מאיים על השני, שלעם כבר נמאס, העם עייף. חבר'ה, תפסיקו את האיומים, תפסיקו את המילים שממש מביישות אותנו, את הבית הזה. גם תקשיבו, יש אנשים שמחכים לבת שלהם. האם מישהו חשב – אולי כמה ח"כים בודדים – אם היימנוט קסאו הייתה הבת שלכם, הילדה או הנכדה – איך יכול להיות? עוד מעט שנה. תגידו, האם חשבתם? אני יכולה להגיד שכל שבת, במוצאי שבת בהפגנה, אנחנו שומעים התנגדות, מישהו אחד נגד השני, מילים שלציבור נמאס לשמוע, אבל על ילדה אחת מישהו דיבר?
ההורים שלה הם עולים חדשים, הם לא יודעים כלום, מה קורה לבת שלהם בת התשע. אי-אפשר להגיד שהיא נערה או בוגרת, אולי היא ברחה מהבית, הסתכסכה. חטפו אותה ממרכז קליטה. עדיין אף אחד לא חושב שהיא נחטפה – אומרים שהיא נעדרת. חבר'ה, היא נחטפה.
תחשבו על זה, תחשבו על זה – עוד מעט שנה, היא כבר בת עשר, ואף אחד לא יודע איפה היא נמצאת. שום מצלמה לא עבדה. בנושא של המצלמה – האמת, אני אגיד לכם, כשקורות עבירות פליליות אצל יוצאי אתיופיה, פתאום המצלמות לא עובדות. רפאל אדנה, כשהוא נדרס – האישה שדרסה אותו היא רופאת שיניים, וכדי להציל אותה, תאמינו לי, מה לא נעשה. אמרו: האימא בת ה-80 דרסה; המצלמות פתאום לא עובדות. תגידו, המצלמה לא רואה צבע עור שחור? אני, יש לי מלא תמונות. איך זה יכול להיות? אף אחד לא מדבר על זה. תחשבו על עצמכם, אתם לא מרגישים בושה? אתם לא מתביישים?
אני לא נאיבית, במדינה הזאת יש גזענות ויש אפליה, אבל מדובר בילדה. אין נשמה לאנשים? באמת, אף אחד לא חושב על זה? אני לא שומעת שאנשים דואגים, שאנשים מדברים. אני לא מתביישת להגיד לכם שאם היא הייתה בצבע עור אחר, אם היא הייתה ממשפחה עשירה, זה לא היה, כמו שדאגו לטשטש את הראיה שהאישה, רופאת השיניים, דרסה את רפאל אדנה וכולם התגייסו להוציא אותה נקייה. אמרו: האימא בת ה-80 דרסה, כולם התגייסו, אבל למשפחה של היימנוט קסאו אף אחד לא התגייס לסייע.
329 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.