נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר, בגיל 93, נפטר פרופ' אלכסנדר וורונל, זיכרונו לברכה, אדם שראוי שהחברה הישראלית תכיר. הוא היה איש אקדמיה, פובליציסט, סופר, אך את החברה הישראלית הוא צריך לעניין בראש ובראשונה כדמות מפתח בתנועה היהודית בברית המועצות לשעבר.

הפובליציסטיקה הענפה שלו על התודעה היהודית בישראל ובגולה, על ייעודו של ישראל ומקומו בעולם המודרני, מעניינת ועדיין רלוונטית, אך החשוב מכול הוא שהוא ידע לא רק לחשוב עמוקות אלא גם לפעול בעוז. לפני העלייה, תוך סיכון חירותו ואולי אף חייו, הוא הוציא כתב עת תת-קרקעי, "יהודים בברית המועצות", והקים אוניברסיטה יהודית בדירתו עבור יהודים שלא התקבלו ללימודים ועבודה באוניברסיטאות ממלכתיות. לאוניברסיטה זו הגיעו חוקרים בכירים מרחבי העולם. על פעילותו האופוזיציונית הוא נכלא לראשונה בגיל 14, בשנת 1946.

ליהודי ברית המועצות היה חשוב במיוחד מאבקו המסור – תוך פגיעה בקריירה המדעית המבטיחה שלו כפיזיקאי – למען יציאת יהודים לישראל. לאחר שנים רבות של סירוב לעלייה, הוציא במשך כמעט 40 שנה את כתב העת הפובליציסטי-אומנותי "22", שבו נדונה התפתחות האידיאולוגיה הציונית המודרנית והסוגיות המהותיות של יהודים וישראל. אלכסנדר וורונל עצמו הרצה בישראל ובחו"ל על הציונות ועל ישראל. בשבוע שעבר נפטר בשיבה טובה במדינת ישראל, בארץ שאליה נכסף כל חייו. יהי זכרו ברוך.