קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, המאבק באלימות כלפי נשים, שמצוין פה ביום אחד שהכנסת דנה בו, הוא לא אירוע חד-יומי; לצערי, הוא מציאות יום-יומית מתמשכת של נשים רבות שמוצאות את עצמן תחת אלימות קשה, וההגנה עליהן הולכת ונעלמת.
אני חייב לומר, צריך לזכור תמיד שלא מדובר בעניינן של אותן נשים בלבד או בעניינה של קבוצה פה בכנסת שהנושא הזה חשוב לה; מדובר פה בעניינה של החברה הישראלית כולה, והחברה הישראלית כולה צריכה להיות מגויסת למאבק הזה, שלצערי נדחק לשוליים בשנים האחרונות. את הנתונים אנחנו רואים במספרים – אנחנו רואים במספרים ובעלייה בפגיעה בנשים, בעלייה ברצח נשים, ואני אומר בצער, כשאני צופה פני עתיד, כנראה שאנחנו עוד צפויים לשנה מאוד מאוד קשה לאחר שנסיים את המלחמות האחרות שבהן אנחנו נמצאים.
אבל כן צריך גם לגעת קצת בסיפורים האישיים. אפשר לשמוע ולספר למשל את סיפורה של יהודית מרדכי, בת 48 מעפולה, שעל פי כתב האישום, בן זוגה הכה אותה למוות, ורק לאחר יומיים התקשר לדווח לרשויות שהיא נמצאה מתה; זאת, כמובן, אף שכמה חודשים קודם היא התלוננה נגד בן הזוג על כך שהוא נקט כלפיה באלימות. אפשר לספר את סיפורה של שני בכר, בת 31 מנתיב השיירה, שנורתה בכביש לאחר שהחשוד שהטריד אותה במשך שנים לא נעצר, למרות שפנתה פעמים רבות למשטרה. כל אחת מהן, נוסף על ההתמודדות עם האלימות שהיא ספגה, הייתה צריכה להתמודד מול מערכת שלא מאמינה לה, שלא מגוננת עליה ושלא נותנת לה את התמיכה הנדרשת.
אני כן אומר, אדוני, שלנו יש חובה לייצר לפחות את הסביבה החוקית שמאפשרת למערכות להגן על אותן נשים. אחד החוקים שאני הכי גאה בו, שאני העברתי כחבר כנסת כשהייתי יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, היה אותו חוק שנולד כתוצאה מהמקרה המצער של ניסיון הרצח של שירה איסקוב, שבעלה לא רק שניסה לרצוח אותה לעיני בנה, אלא גם השתמש אחר כך באפוטרופסות שלו על אותו בן כדי למנוע ממנו טיפולים וכדי להמשיך ולהתעלל בנפגעת האלימות, בשירה, כשהוא עוד יושב בבית הסוהר. אנחנו חוקקנו את החוק הזה יחד, קואליציה ואופוזיציה, והוא זכה לרוב גדול בבית הזה – כדי לאפשר לשלול אפוטרופסות ממי שרצח או ניסה לרצוח בתוך המשפחה.
אבל הכנסת הזאת, אדוני היושב-ראש, העבירה בקריאה טרומית הצעת חוק שחברת הכנסת פנינה תמנו מובילה – אני שמח להיות גם חתום עליה – שמרחיבה את תחולת החוק הזה גם לעבירות של אלימות בנסיבות מחמירות. צריך להבין שהרבה פעמים, לצערי, משיקולי ראיות או כדי לקצר את ההליך או בהסדרי טיעון – מגיעים להסדר טיעון למרות שהיה פה ניסיון רצח; אומרים: בואו נלך רק על חבלה בכוונה מחמירה. ופה, צריך גם כאן לאפשר את אותה שלילת אפוטרופסות מהסיבה הפשוטה: לא יכול להיות שמי שפצע, מי שרצח, מי שניסה לרצוח, עוד ימשיך להתעלל בקורבן שלו גם אחרי שהוא יושב בבית הסוהר באמצעות האפוטרופסות על הילדים. חברת הכנסת תמנו, אני מקווה שאת תקדמי את החוק הזה במהרה עוד במושב הזה – –
– – ושנוכל לייצר לרשויות אכיפת החוק את הסביבה המתאימה שתאפשר להם להמשיך ולהגביר את המלחמה הזאת באלימות כנגד נשים.
לצערי, זמן קצר אחרי שחוקקתי את החוק כתוצאה מהמקרה של שירה איסקוב, נרצחה דיאנה רז לעיני ילדיה, ותוך פחות משלושה חודשים החוק הזה כבר הגיע לכדי שימוש, כששללו מאותו רוצח את האפוטרופסות על הילדים, שלעיניהם נרצחה אימם.
אני מקווה שלא נידרש להשתמש בחוקים האלה, אבל מתפקידנו כחברי כנסת לייצר את הסביבה שתאפשר למנוע את הרצח הבא. תודה, אדוני.
528 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.