קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, המאמר הזה, קודם התחלתי לקרוא אותו אבל לא הספקתי. הוא קצת ארוך, אז אני אתקצר אותו. אני בטוח שאתם כל כך עסוקים, שלא קראתם הבוקר את המודיע, אז הינה, מאמר בהמודיע הבוקר שנקרא "קיימת גם אפשרות שלישית".
"בעקבות המשך ההתנכלות ללומדי תורה שתורתם אמנותם" – ואני מדלג כדי שנספיק אותו – "המספרים נזרקים בחלל – – – 7,000 צווי גיוס, כולל גם לתלמידי ישיבות שתורתם אמנותם, משוגרים בימים אלה על ידי שלטונות הצבא. ירושה שהשאיר שר הביטחון המוצא לשר הביטחון הנכנס, והיא יוצאת אל הפועל לקול מצהלות האופוזיציה ותומכיה. יש הסברים על ה'אין ברירה', יש דיבורים על החוק שעוד יחוקק; מדברים על 'חטיבה חדשה' ועוד כיוצא בהנה. העובדות, לפי שעה, מדברות ומכאיבות בעד עצמן. לא שיהיה בהן כדי לעקור בחור אחד מעולמה של תורה, אבל הן קיימות". אני מדלג. "ייתכן בהחלט שיש ממש בהערכתם. השמאל הישראלי – אכן הרחיק לכת. אומנם נכון", שימו לב, "שכאשר השמאל שלט – הוא עמד בדיבורו יותר מאשר עמיתיו בימין; ואומנם נכון, שאם השמאל יחתום על הסכם קואליציוני דוגמת זה שהימין חתם בעניין חוק הגיוס – הוא יעמוד מאחורי הדברים מבלי לתעתע, כמו שאלה הרודפים אותנו לפתע-פתאום נוהגים; אבל עדיין, עמדותיו הכלליות, ובפרט בענייני דת, מאוד קיצוניות, והקיצוניות שלו מרחיקת לכת עד מאוד ותקשה לחבור עימו". מציע הכותב אפשרות שלישית – שהציבור החרדי יחליט להיבדל, "לא לחבור לימין ולא לשמאל – – – איש אינו סבור שהאופציה הזאת היא אופציה מנצחת, אולם, היא ברירת מחדל העשויה להתבקש – – – אין טעם ואין מצב שהציבור החרדי ייתן ידו לאלה שמבקשים לפגוע ביקר ובקדוש לו מכול – – – ייתכן במצב כזה, שהשמאל והימין יחברו לקואליציה משותפת, אולי יגיעו ימים", שימו לב, "שבהם יגור 'פרוגרסיבי' עם 'משיחי הזוי' – אך מה בכך"; "המציאות סוגרת על הציבור החרדי מבחינה פוליטית. הוא נוכח לדעת שאין לו בני ברית שמסוגלים להטיל מרות על חברי מפלגותיהם. הוא נתקל ברודפים ובמשמיצים שלא ציפה להם. הוא הצליח לחשב מסלול עתידי, ואולי להעדיף מראש לא להשתתף במשחק; והוא יצטרך לעמוד בכך, גם אם לפתע מקהלת צבועים הרודפת אותו היום, תטיף לו מוסר על שהוא 'משחק לידי השמאל' – – – הדברים האלה אינם נאמרים כאיום. הם פשוט נגזרת של אין ברירה". תודה.
356 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.