קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כשאנחנו רוצים לתאר מציאות קשה, גרועה, חורבן, אנחנו אומרים "סדום", בין שזה כמעשה פרט, בין שזה כמעשה רחב יותר. ואברהם אבינו, כמו שקראנו בפרשת השבוע האחרונה, מנסה להתמודד מול הקדוש ברוך הוא, שהוא רחום וחנון, בניסיון להציל את סדום. הוא אומר: אולי יהיו 50 צדיקים – אז מה, תשמיד את העיר? אומר הקדוש ברוך הוא: לא. הוא יורד ל-45, יורד ל-40, נעצר בעשרה. בעשרה צדיקים, אם יש, מבין גם אברהם אבינו שנגזר על סדום חורבן.
ואנחנו יודעים שיש פה מציאות של סדום, מציאות כזאת שיש אנשים ששנתם נטרפת עליהם, שהם עמוסי דאגות; שתלמידי חכמים גדולים יוצאים לחרף את הנפש, ויש כאלה שדואגים רק לחלוב אותם. זה לא חוק סתם. חברת הכנסת סון הר מלך, זה לא מאיפה נותנים שקל למישהו; זה שאם – איך אני אגיד את זה – 15% מהאוכלוסייה לא משרתת, אז הבעל שלך והילדים של השכנים ושל בני הדודים משרתים יותר. זה אחד על חשבון השני בצורה צועקת. לכן זה שונה מהרבה מאוד חוקים, ולכן גם בעניין הזה אני אומר: אברהם אבינו נעצר ב"אולי יש עשרה צדיקים" ולא המשיך יותר למטה. אבל המשמעות היא שבסוף הקדוש ברוך הוא החריב את סדום, ויכול להיות שהיו שם תשעה צדיקים, אבל היא נחרבה; אולי היו שמונה צדיקים – היא נחרבה.
מה הבעיה שלנו? שבקואליציה הזאת אנחנו לא מוצאים אחד או אחת – – –
בסדר, אפשר, אנחנו יודעים. אבל מה שאני אומר זה יותר מפשוטו של מקרא.
236 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.