קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אתה קשוח בזמנים, אני שמתי לב שאתה קשוח בזמנים מאוד. כנסת נכבדה, רציתי לשאול, אני לא מבינה כל כך למה ראש הממשלה התחיל עכשיו בקמפיין של פיטורי היועמ"שית. אלעזר, תקשיב גם אתה. אני לא כל כך מבינה למה ראש הממשלה התחיל בקמפיין של פיטורי היועמ"שית. הרי הוא יודע שהוא בהסדר ניגוד עניינים, והוא יודע שהוא לא יכול לפטר את מי שעומדת בראש מערך התביעה נגדו. הוא הרי התחייב בפני בג"ץ, כשאישרו לו לכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום, שהוא לא יעסוק בעולם המשפט, אז ברור שהוא לא יכול להזיז את מי שעומדת בראש מערך התביעה נגדו. ואני אומרת שאולי הוא עושה את זה כי הוא פשוט לא רוצה שידברו על נושאים אחרים. הוא לא רוצה שידברו על החטופים, הוא לא רוצה שידברו על החללים. אולי הוא לא רוצה שידברו על ההסדר המתגבש בלבנון, שחלק גדול מהבייס שלו רואה בו הסדר כניעה. אולי זה הסיפור, כי אחרת לא ברור למה בדף המסרים של המכונה שלו זה הוחדר כל כך חזק. אנחנו צריכים לעצור ולחשוב, כי לבן אדם הציני הזה אין גבולות.
אז למרות שאסור לו לעסוק בנושא הזה, הוא הכניס למהלך את התהליך של לפטר את היועמ"שית. אני לא יודעת אם אתם מכירים, בשנת 2000 בעצם עברה החלטת ממשלה שאומרת שאי-אפשר באבחה אחת לפטר את היועמ"שית; שר המשפטים צריך לפנות בכתב לוועדה שמינתה את היועמ"שית, להציג טיעונים למה בעצם יש פה חילוקי דעות מהותיים וממושכים, והוא צריך לקבל את ההמלצה של הוועדה הזו, וכמובן כל החלטה תהיה נתונה לביקורת של בג"ץ. מזכיר הממשלה נתן הוראה לכל השרים להתחיל לבנות תיק ליועצת המשפטית, הם התבקשו להתחיל לכתוב מה הבעיות איתה. ואם השתתפתם אתמול בדיון הביזיוני בוועדת החוקה, ראינו איך סימנו את היועצת המשפטית כמטרה. דיון על הפחתת מספר הרציחות בחברה הערבית, שהגיעו באמת לשיא מטורף, כי יש לנו שר לכישלון לאומי – דיון שבו מטילים את כל האשמה על היועצת המשפטית לממשלה. חבר הכנסת סעדה אומר: בקדנציה שלך. לא פונה לשר לביטחון לאומי, לא פונה למפכ"ל. התחילו לבנות לה תיק כדי להפחיד אותה.
עכשיו, אני לא יודעת אם הדבר הזה באמת יקרה, אני לא יודעת מה אותה ועדה תמליץ, אני לא יודעת מה בג"ץ יקבע. אבל ברור שמה שבג"ץ יקבע צריך לכבד. ואם הממשלה הזו תעז שלא לכבד, היא תוביל את כולנו למשבר חוקתי מטורף.
אז אולי זה הזמן להזכיר, ראש ממשלה עם כתבי אישום – רעיון לא כל כך טוב.
379 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.