קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בפעם הבאה, אין בעיה. אני פשוט מוכן כבר כולי. חבר הכנסת להב הרצנו, מה שנקרא, הרמת לי. אני רוצה לומר, פעם היה שיר, "לו הייתי רוטשילד", אז חבר הכנסת אלמוג כהן, לו הייתי בקואליציה.
איזה כיף זה להיות בקואליציה שלכם, זה נהדר. בוא נגיד שאתה אלקין, הרגע הצטרפת לקואליציה. אתה לא צריך שום דבר, אתה יכול לקרוא להם "פח", החיים שלך תותים. אתה לא חייב שום דבר, הרי אף אחד לא הולך לבדוק מה תעשה. אתה תמיד תוכל להאשים את וסרלאוף ולומר: הוא עשה את הדברים. איזה כיף זה להיות אביחי בוארון. אתה יכול תמיד להאשים את היועמ"שית: זה לא אני, זה היועמ"שית. איזה כיף זה להיות מירי רגב – אין כאבי בטן, הכול טוב. איזה כיף זה להיות טלי גוטליב – יש את ראש השב"כ: אני תמיד יכולה להגיד, ראש השב"כ לא נתן לי לעשות את העבודה, זה לא אני, זה הוא, זה ראש השב"כ. איזה כיף זה להיות אבי מעוז – אני תמיד יכול לשים מודעות באיילון ולומר: זה הם, הם אשמים. איזה כיף זה להיות שלמה קרעי – נגיד לא הצלחתי לרשת את המדינה, אני תמיד יכול לומר שזה בג"ץ וזה יועמ"שית וזה אתם, התקשורת. זה נורא נורא כיף, אתה לא חייב שום דין וחשבון.
איזה כיף זה להיות ביבי, נורא כיף להיות ביבי. אתה יודע למה?
אתה יודע למה, גלעד? כי ביבי יכול לעמוד ולומר בוועדת חוץ וביטחון ואחר כך גם להגיד גם פה: זה לא אני, זה ההוא, ג' – בגללו לא תקפנו ברפיח, לא תמרנו, לא הלכנו. זה כל כך כיף, יש לך תירוצים בלי סוף.
אפשר להמשיך עוד. איזה כיף זה להיות חרדי בקואליציה. תסלחו לי, זה לא שאנחנו לא מתגייסים – זה צה"ל, הוא לא רוצה, הוא לא מוכן, הוא לא יודע איך לקבל אותנו; אלף תירוצים. איזה כיף זה להיות בממשלה שאחראית ל-7 באוקטובר. כל העולם אשם – המחאה, התקשורת, היועמ"שית, ההוראות פתיחה באש – כולם אשמים, חוץ ממי? חוץ ממני.
אז חברים יקרים, מה שתיארתי הוא לא באג, זה פיצ'ר. זו מהות של חוסר לקיחת אחריות. ומה לעשות, אפשר להאשים את כולם – אבל בסוף בסוף כולם יודעים מי אחראי. תודה.
341 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.