קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, הערב עמד כאן נתניהו. חתימות של 40 חברי כנסת הכריחו את ראש הממשלה להגיע לדיון על החטופים והחטופות, באמת היינו צריכים לחתום בשביל שהוא יבוא ויידרש לתת דיווח על הסוגיה הכל-כך רגישה הזאת. ובמקום לדבר עליהם, הוא כמובן דיבר בעיקר על עצמו, עד כמה יש לו כוח, על עוצם ידו.
התדמית הרי מאוד חשובה לו, הפאסון. Fake it until you make it. ראש הממשלה הזה הוא ראש הממשלה של התודעה הכוזבת. בזמן שהציבור הציוני נקרע ונופל במלחמה קשה שנפתחה בין השאר בגלל המחדל שלו, בזמן שהכלכלה קורסת במשמרת שלו, בזמן שמשאבי המדינה מגויסים למימון מפעל השתמטות אפילו תוך כדי לחימה קשה, בזמן שעשרות אלפי ישראלים לא ראו את הבית שלהם כבר 13 חודשים, בזמן ש-101 חטופים וחטופות נמקים, מורעבים, נאנסים, לא ראו אור שמש כבר 409 ימים, בזמן שיועציו ודובריו נעצרים, נחקרים – הוא מנסה לשכנע את כולנו שמצבנו מעולם לא היה כל כך טוב, וזה אפילו הולך ומשתפר. הוא עומד פה והוא באמת מציג איך המצב הוא כל כך טוב.
אני באמת חושבת, אולי, אולי הוא מאמין בזה, אולי הוא באמת חי במציאות אחרת. בתודעה הכוזבת שלו מזוודות הדולרים שהוא העביר לחמאס לא מימנו את הטבח; בתודעה הכוזבת שלו אין קשר בין הקריסה של משפחות המילואימניקים לבין חוק ההשתמטות שהוא מקדם. הוא כנראה לא מגיע למספיק לוויות, הוא כנראה לא מגיע למספיק שבעות, הוא כנראה לא בקשר מספיק קרוב עם משפחות החטופים, הוא כנראה לא ידע או לא יודע מה עובר עלינו, כי אחרת אי-אפשר להסביר את הניתוק הזה, איך הוא עומד פה ומסביר איך הכול מצוין, מצוין.
אז לא תקומה ולא נעליים. הוא, שדיבר על עצמו במונחים של נביא, של מר ביטחון, מתגלה בערוב ימיו הפוליטיים בתור נביא השקר ואדון האסון.
283 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.