קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים ויקרים, עלה לפה לפני כמה דקות חבר הכנסת אלעזר שטרן, דיבר איתנו על כך שאנחנו מפרקים ורוצים לפרק את מערכת המשפט, את השב"כ ועוד מערכות של המדינה. אז לא, חבר הכנסת שטרן, אתה לא פה, אבל אני מקווה ומניחה שאתה מקשיב לי. אנחנו לא רוצים להרוס שום מערכת – להפך, אנחנו רוצים לחזק אותן, לתקן, לשפר. להעביר ביקורת זה לא הריסה, זה רצון לשפר. זה דבר ראשון.
דבר שני, טול קורה מבין עיניך, חבר הכנסת שטרן. מה שאתם עושים, האופוזיציה, מהיום הראשון שאני פה ושומעת אתכם, זה להרוס בכל דרך אפשרית את מערכת השלטון. זה להרוס את מעמד ראש הממשלה, לא משנה מיהו, אבל להרוס ולצרוח. כן, אתה יכול לצחוק ולחייך, אבל זה מה שאני חושבת.
קודם כול, אתה צודק. זאת באמת תשובה חכמה והגיונית, "אתם התחלתם". זה אחלה בגרות.
בהחלט בגרות. אז אני חושבת שצריכים ליטול קורה מבין עינינו, כולנו, ולהתחיל לעבור לשיח קצת יותר מכבד. וכן, אם אנחנו רוצים לשמור על מוסדות השלטון אז כולנו צריכים לשמור עליהם, ולא רק אתם ולא רק אנחנו.
ביקורת אפשר להעביר, וביקורת זה דבר מאוד מאוד חשוב.
אבל יש להעביר ביקורת ויש לזרוע הרס וחורבן. וזה מה שאתם עושים, לצערי.
ועכשיו לדברים שמלכתחילה התכוונתי לומר – יוראי. לדברים שהתכוונתי מלכתחילה לומר.
בהמשך לנאום הקודם שלי, אדבר גם הפעם על השלכות המלחמה. אדבר על המילואימניקים, אבל לא על המילואימניקים הרגילים, אלא על אלה שנפצעו, אלה שיישאו על גופם לאורך כל חייהם את פצעי המלחמה. אבל שוב, רגע, אני אתקן, לא על המילואימניקים שנפצעו אלא דווקא על הנשים שלהם. על הנשים שלהם, שמטפלות בילדים שלהם, שמחזיקות את הבית שלהם.
נפגשתי היום עם פורום נשות הפצועים, רובם פצועים שהם חיילי מילואים, שנפצעו במהלך חרבות ברזל. ישבו אצלי אביטל, תמר, מוריה, שי ונחמי. זאת לא הפגישה הראשונה שלי איתן. מדובר בנשים כמוני, כמוך, קטי, כמו כולנו – נשים נורמטיביות, שתרמו ותורמות לחברה, מרוויחות – ובדרך כלל לא מקטרות, ובעיקר מודות על מזלן הטוב. אבל מול אבסורדים הן לא יכולות לשתוק, לדוגמה, אם הבעל שלהן נפצע לאחר מספר ימי מילואים שאינו עולה לכדי כמות מספקת כדי לקבל את המעטפת שניתנת למשפחות המילואים, ומאז הוא שוכב בבית החולים – הוא שוכב נניח חודש חודשיים או שלושה חודשים – –
– – וצפויה לו עוד תקופת אשפוז ארוכה ביותר, הן לא מקבלות את כל ההטבות שמקבלות נשות המילואים.
אז כן, בשבילכן ולמענכן אנחנו נמשיך ונדאג וניאבק, שגם אתן תקבלנה את כל מה שנשות המילואים מקבלות. תודה.
394 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.