תודה, אדוני היושב-ראש. אני יושבת פה יום שלם ומקשיבה לחברי האופוזיציה מדברים – –
– – ואין טלוויזיות, ואין טלוויזיות, ואין טלוויזיות.
אני רוצה מלא מהתחלה. זה מפריע לי.
אני יושבת פה ובלשכה שלי ומביטה בטלוויזיה – –
– – בנאומים שרצים פה מאז הבוקר, ואני רוצה לומר לחברי האופוזיציה: הרדידות, השטחיות, הליצנות שלכם, כאילו שחצי עם אכפת לו מהחטופים ולחצי השני לא. אין, לא הצלחתי, והקשבתי לעשרות נאומים היום – שום דיון מעמיק עם עובדות שמגיע לעם הזה לשמוע על עסקת החטופים; שום דיון על מה יקרה ל-85 חטופים שיישארו בשבי אחרי הפעימה הראשונה של ההסכם; שום דיון על איזה מנוף בדיוק יהיה לנו כדי להוציא אותם; שום דיון על מה יקרה, אם, כפי שאתם דורשים, היום תיפסק המלחמה ונעזוב את פילדלפי, על זה שהם יוכלו להבריח 85 חטופים דרך ציר פילדלפי למצרים; שום דיון על מה באמת קורה עם העסקה מבחינת נתניהו. כל הזמן אומרים: הוא רוצה להשאיר את החטופים שם. הגדילו ואמרו באולפני התקשורת: הוא רוצה את החטופים מתים, הוא כל הזמן מכניס עיזים. מישהו מכם בדק את ההסכם? הרי ההסכם המקורי – העסקה המקורית של נתניהו נשארה בעינה, אבל אתם לא יודעים את זה. נתניהו אמר מלכתחילה: לא להכנסת חמושים לצפון הרצועה. אז עכשיו אתם ממציאים, בגלל שהוא מבקש מנגנון שאשכרה יבדוק אם אפשר להכניס חמושים לצפון הרצועה. זו עז – לא, זו לא עז – –
– – זה היה בהסכם המקורי. המון המון דברים היו בהסכם המקורי. שום דבר לא השתנה, לא שינינו את ההסכם.
מי שאומר "לא" זה חמאס. זה חמאס.
ואתם ממשיכים בשטחיות – –
– – ברדידות, ובעיקר בהסתה. כשעומדת פה חברת הכנסת לזימי, מחזיקה תמונות של חטופות, והן פרופס בשבילה, אביזר – החטופות, הכאב שלהן, האימהות שלהן שצופות בה מחזיקה את התמונה ורצה איתה לעבר ראש הממשלה כדי לקבל עוד כמה קליקים מהמצלמות פה, בשביל לייקים בטוויטר, ולעזאזל הכאב של האימהות האלה. שטחי ורדוד, מסית. אתם מטעים את הציבור, אתם גורמים לציבור להאמין שיש עסקה מעבר לאופק כשאין, כי סנוואר לא רוצה, לא רוצה.
לא נתניהו – סנוואר. איך אמת כל כך בסיסית נשגבת מבינתכם? והקריעה של העם בדבר הזה – תשאירו אותו מחוץ לפוליטיקה. תשאירו את החטופים מחוץ לפוליטיקה. עומד פה היום יאיר לפיד ומשתמש בכאב הזה, מדבר על חטוף, על ילד שחוגג היום יום הולדת של חמש שנים, מדבר עליו וגולש לפוליטיקה. זה כל כך דוחה, זה כל כך רדוד, זה כל כך שטחי, וזה לא מגיע לעם ישראל. פשוט תפסיקו להשתמש בחטופים, או שתקראו את ההסכמים לפני שאתם מדברים. תודה רבה.
404 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.