הצעת חוק-יסוד: ביטול ממשלת החילופים (תיקוני חקיקה)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

יש לנו שר? אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה.

כן, יש שר. לא הייתי מתחיל, לא הייתי מתחיל.

השר פרוש. הוא שר.

שאלת אם יש שר. אני יכול לענות תשובה אחת. אתה יכול להוריד את השאלה, ואז אני אגיד לך גם איזה שר. שאלת אם יש פה שר.

שר למורשת וירושלים.

אדוני היושב-ראש, זה שנים, באופן לא דמוקרטי ולא ענייני, חלק מאוד מאוד גדול מיושבי הבית הזה פוסלים על בסיס קבוע מפלגות ונבחרי ציבור שהעם אמר את דברו וביקש לראות אותם בהנהגת המדינה. על פי השיטה הדמוקרטית, מחנה שמקבל את רוב הקולות, גם מצמיח ומעמיד מתוכו את ראש הממשלה. כך יצא שבאופן מביך יצאנו לאין-ספור סבבי בחירות, שכל הכרעה שלחה אותנו לעוד סבב בגלל שאותו מועמד נפסל על ידי אותה קבוצה, מסיבות לא ענייניות, כל פעם בתירוצים אחרים, העיקר – לא לראות אותו בראשות הממשלה. כך נוצר מצב שאחד הפתרונות שהוצעו הוא לחוקק את ממשלת החילופים. הוגשה הצעה שהוסכמה על ידי רוב סיעות הבית, בניסיון לחלץ את המדינה מאותה מבוכה בלתי סבירה שאליה נכנסנו. זאת עובדה.

אני כרגע, קארין היקרה, סוקר עובדות, אני לא מחווה דעות. אני לא מחווה דעות, אני סוקר עובדות כפי שהן.

יש עתיד עדיין לא מהווה את רוב חברי הבית. אמרתי שרוב סיעות הבית הסכימו להצעה כפתרון יצירתי להיחלץ מהמצב הבלתי-נגמר, מהלופ הבלתי-נגמר הזה של יציאה לבחירות, כניסה בחזרה להרכבת בחירת כנסת ועוד פעם פיזור ויציאה לבחירות. הפתרון הזה היה אמור לספק איזושהי תשתית ליציבות שלטונית ולתפקוד המדינה לטובת כלל אזרחיה, ואז נוצר מצב שמתוך אלה שפסלו את אותם מועמדים ואותה נציגות, הם הפכו להיות ראויים בעיניהם להיות חלק מאותה ממשלה תחת אותו מנהיג וחברים באותה הנהגה.

בג"ץ לא התנגד, אדוני היושב-ראש, למציאות שבה יש שני ראשי ממשלה במדינה, למציאות שבה יש שינוי מהותי במשטר. הוא השלים עם זה. כנראה שיש תנאי אחד, אדוני היושב-ראש, יש איזושהי קוסמות שאומרת – גם השעון לא אופס קודם – שאם אחד השמות יהיה השם בני גנץ, יאיר לפיד או בנט, אז ניתן לבצע שינויים כל כך מהותיים בסדר-יומה של הכנסת ולהחיל מצב שבו יש שני ראשי ממשלה מתפקדים בו זמנית, וכך נולדה – – –

אני מעריך אותך לא פחות, קארין.

יש עובדה. אני כרגע עדיין מתייחס לעובדות.

אבל אני התחלתי לדבר בשתי דקות.

אז כמוצמד זה מה – שלוש דקות?

הבנתי. טוב, אוקיי.

ניחא, אנחנו מתפלאים על בג"ץ ועל אותן מפלגות שפוסלות. הגענו למציאות שבחסות אותה חקיקה, מפלגה עם שישה מנדטים יכולה להעמיד ראש ממשלה. לשם הגענו. בפועל, המנגנון של ממשלת חילופים לא הוכיח את עצמו ויצר בזבוז, חוסר ידיעה, חוסר תכנון ושיתוק של כלל המערכות.

לפיכך, אדוני היושב-ראש – אני מקצר ומסכם – – –

ודאי שכן, ודאי שכן, מיקי. אני תכף אזכיר לך. אין לי זמן כרגע להתנצח פה, כי אני רוצה לכבד את החלטת היושב-ראש, אבל אין צל של ספק שהמציאות הזאת והניסיון הזה הוכיחו שאין שום מקום לממשלת חילופים במדינת ישראל. עלינו לשמור – כחלק ממי שמכיר ומאמין ודוגל במשטר דמוקרטי – שבפירמידה יהיה מנהיג אחד, זה שרוב העם ייתן לו את הקולות שלו וירצה לראותו אותו בהנהגה. ועלינו לחזור לימי קדם שבהם מקסימום שיהיה ניתן ונכון שיהיה – הרכבת ממשלה על בסיס רוטציה, שבה ממשלות יחליפו בתוך אותה ממשלה ראש ממשלה, וזה בסדר. כך היה נהוג. כך עשו שמעון פרס ויצחק שמיר זיכרונם לברכה. זה קרה מספיק שנים, אבל לא על הבסיס הזה.

לפיכך, אני מבקש מחברי הבית לתמוך בהצעת החוק הנדרשת הזאת, שאגב, זכתה לתמיכה מימין ומשמאל. אני מבקש להודות לחברתי אפרת רייטן ולחברתי קארין אלהרר, ליושב-ראש ועדת החוקה חברי הטוב שמחה רוטמן, שקידם, האמין ותמך בביטול ההצעה הזאת עוד טרם היבחרו לכנסת ישראל. תודה רבה.