קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, ביום הראשון של כנס החורף, כאן בנאומים שמענו הרבה שמות ערביים, מחבלים שחוסלו, ובוודאי שאנחנו מברכים על כך. אני חושב שכולנו מבטאים פה, רובנו לפחות בבית הזה, תמיכה בכוחות הביטחון שלנו, בצבא ההגנה לישראל וגם בחיל האוויר, שעושה עבודה טובה.
אבל הדבר הזה הוא רק קצה הקרחון. הכנסת חייבת לפקח על עבודת הממשלה ברוב התחומים, בכל התחומים של החיים. נכון לעכשיו, נכון לסוף אוקטובר שנת 2024, הכנסת נכשלת בפיקוח על הממשלה. הממשלה לא מסוגלת כנראה להעביר את תקציב 2025, ואני אתייחס לדבר הזה בדקה שיש לי. תקציב 2025 כנראה לא יהיה. הינה, תרשמו מה שאני אומר לכם: לפי מה שהולך במשרד האוצר, לפי ההתנהלות של הממשלה, לפי ההתנהלות של השרים, תקציב 2025 לא הולך לעבור בבית הזה.
למה אני אומר את זה ולמה אני בטוח בזה? משום שאנחנו נכנסים כבר לתחילת חודש נובמבר, ורק הכנסת חייבת חודש שלם בשביל להעביר את התקציב. אם הדבר הזה לא יקרה עד סוף דצמבר המשמעות היא שאנחנו נכנסים לתקציב מוגבל של 1 חלקי 12, והדבר הזה יהפוך לאירוע פוליטי, כפי שזה קרה בסוף שנת 2020, כאשר הייתה ממשלה פריטטית.
חלק מהאנשים הנכבדים מהקואליציה לא היו בבית הזה. הם לא זוכרים שעד היום האחרון אנשים פה האמינו שאפשר להעביר תקציב ביום אחד, אבל ראש הממשלה לקח את התקציב כבן ערובה וגרם לאי-העברת התקציב, וכך הכנסת התפזרה. זה האירוע שהולך לקרות כאן בבית הזה. האירוע הזה יהיה דרמטי, וההשפעה על כלכלת ישראל – החיים של כולנו, לא רק של מי שהצביע לקואליציה – תהיה הרסנית, בלי תקציב מאוזן, בלי קיצוץ במשרדים, בלי יכולת להתניע את הכלכלה. הדוחות הבאים שיבואו – והאמינו לי, הם יבואו – הם ירסקו את כל התקווה של אנשים ממעמד הביניים, אנשים שעובדים, אנשים שמשלמים מיסים, אנשים שמשרתים כבר למעלה מ-250 יום במילואים. זאת הבשורה הכי קשה שמחכה להם בחודשים הקרובים, אם לא בשבועות הקרובים.
לכן אני קורא לממשלה, לשרים שמבינים בכלכלה: חברים, אם אתם לא תתעשתו עכשיו, בעוד כמה שבועות, בעוד כמה חודשים, הכנסת הזאת תתפזר כי התקציב לא יעבור. ואם אתם חושבים שזה תפקידה של הכנסת, אז אנא מכם, תגידו את הזעקה הזאת, תסבירו. וכל שר צריך להבין שאם הוא לא מקצץ, אם הוא לא סוגר את המשרד המיותר, אנחנו פשוט נגיע למצב שתהיה קריסה כלכלית. התקציב הוא לא שלכם, הוא תקציב של כולנו, של עם ישראל. תודה רבה.
373 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.