קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, לא הכרתי את הרב אברהם יוסף גולדברג, שנפל שלשום בקרב בלבנון. ירושלמי, ג'ינג'י, מחויך. נראה בן אדם חמוד, שבוכה מהתרגשות מול המצלמה כשהוא מוסר ד"ש מהשטח למשפחה שלו.
צעירי המגזר החרדי, גם אתם מסתכלים על אברהם ויודעים שאין דוגמה מובהקת יותר של "כזה ראה וקדש". אחים ואחיות שלכם נקרעים תחת נטל השירות וקוראים לכם, אז בואו. אחים ואחיות שלכם יצאו מהבית לפני שנה, עזבו את העסקים שלהם, עזבו את הלימודים, עזבו את המשפחה, כדי להגן עליכם ועל המדינה, אז בואו, בואו עכשיו. אנחנו צריכים ששותפות הגורל בינינו תתבטא בכתף שלכם מתחת לאלונקה, אלונקה שהפכה להיות כל כך כל כך כבדה.
23 לוחמים נפלו רק בשבוע האחרון, 16 מתוכם אנשי מילואים. הם הותירו אחריהם 56 יתומים ויתומות. אתם לא טיפשים. אם רב שהוא אבא לשמונה ילדים, בן 43, טוחן מלחמה במשך שנה ונופל חלל, אתם בטח יודעים מצוין שלכם אין שום תירוץ או לגיטימציה להישאר בישיבה ולהימנע מההגנה שכל כך נדרשת עכשיו על המדינה שלנו. אברהם יכול היה לקבל פטור מהמילואים בגלל הגיל, אבל הוא המשיך כדי לא להיכשל ב"לא תעמֹד על דם רעך". אברהם, זיכרונו לברכה, יכול היה גם לקבל פטור בגלל מספר הילדים שלו, אבל הוא המשיך, כי המלחמה הזאת היא גם עבורם, ו"במלחמת מצווה הכול יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". אפילו כמילואימניק אברהם יכול היה לקבל פטור מהלחימה עצמה, כי הוא היה רב של גדוד, אבל לא, הוא נלחם, כי אין שום סתירה בין ההלכה ובין תפקידי הלחימה, להפך – ספרא וסייפא, רב ולוחם.
צעירי המגזר החרדי, תקשיבו ללב ולהיגיון שלכם. אל תלכו אחרי עסקנים או רבנים שמבקשים להרחיק אתכם מעם ישראל בשעתו הקשה.
267 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.