קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, שיזמו חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, חנוך מלביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, אברהם בצלאל ושרן השכל.
הצעת חוק זו היא אחת משתי הצעות חוק שנדונו בהרחבה בחודשים האחרונים בוועדת החוץ והביטחון, בדיונים גלויים ובדיוניים חסויים. הצעות חוק אלה אושרו בידי הוועדה, והן עוסקות בהיבטים שונים של הפסקת פעילות סוכנות אונר"א. כפי שאציג בפניכם, כל אחת מהצעות החוק עוסקת בנושא זה של הפסקת פעילות אונר"א באופן מעט שונה, אולם כל אחת מהן עושה כן בדרך המשלימה את הוראות הצעת החוק השנייה ומביאה לכדי יצירת הסדר הוליסטי ומפורט.
עוד טרם אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל, נתקבלו דיווחים בתקשורת הישראלית שלפיהם פעילותה של אונר"א משמשת לעיתים כיסוי לפעולות טרור.
אדוני היושב-ראש, אני מתקשה עם הרעש.
תודה, אדוני. בנוסף, בשנים שקדמו לשנת 2023 נערכו מחקרים שהוצגו בפני הוועדה המעידים על כך כי פעילותה של אונר"א מעודדת ומנציחה את המשך הסכסוך עם מדינת ישראל, ובפרט באמצעות מערכת החינוך של אונר"א, שבה ניתן למצוא דוגמאות רבות לדמוניזציה של מדינת ישראל, לתכנים המכילים הסתה לשנאה, לאלימות ולאנטישמיות, דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי התאבדות וקריאה למאבק אלים נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי.
בנוסף, לפי מחקרים אלה נמצא כי הגדרות הפליטות שאונר"א עושה בהן שימוש חורגות ושונות מאלה של סוכנויות מקבילות ברחבי העולם, וכי יש בכך כדי לעוות את הנתונים הסטטיסטיים שעליהם פעילותה מתבססת בישראל ובמקומות אחרים. מעבר לכך, בדוחות שונים שהתפרסמו לאורך השנים נמצאו גם אי-סדרים כספיים בפעילות הסוכנות, לרבות מנגנוני ניהול ופיקוח שאינם תקינים של כספי התרומות והשימוש בהם. על רקע כל אלה אף נכתבו דוחות של גופים בין-לאומיים, לרבות האיחוד האירופי וגורמים שונים בקונגרס ובמחלקת המדינה בארצות הברית, שבהם הוצגה דרישה לרפורמה הן בניהול ובפיקוח על הכספים המועברים לאונר"א והן בפיקוח על פעילותה השוטפת, בדגש על פעילות מערכת החינוך. ספציפית, בארצות הברית אף נטען בידי חברי קונגרס שונים כי המשך המימון לסוכנות עלול להביא לאי-עמידה בחוקים הפדרליים למניעת טרור.
במובנים רבים, דיווחים ומחקרים אלה היוו מעין סנונית המבשרת על הבאות. המסר מכל אלה הוא ברור ולא ניתן לפרשנות, למעט אחת ויחידה, והיא כי אונר"א לא פעלה כסוכנות שתכליתה שיקום, אלא כסוכנות שנועדה להנציח פליטות ולקדם בפועל שנאה, אנטישמיות והסתה לטרור.
אם לא די בכך, אז בחודשים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נחשפו תחקירים בעניין מעורבותם העמוקה של עובדי הסוכנות ברצועת עזה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ובתוך כך השתתפות במעשי רצח וטבח, חטיפת אזרחים ישראלים לרצועת עזה והעמדת כלי רכב ואמצעים אחרים לצורך ביצוע המתקפה והחזקת החטופים בתנאים מחפירים. אני אוסיף שבמסגרת דיוני הוועדה הוצג גם סרטון המוכיח את המעורבות של אנשי אונר"א וכלי רכב של אונר"א בחטיפת גופה, במקרה זה, לרצועת עזה. המשפחה גם הציגה את המידע שהיה ברשותה. עוד פורסמו דיווחים בעניין חברותם של עובדי אונר"א ברצועת עזה ובמקומות אחרים בארגוני הטרור החמאס והג'יהאד האסלאמי. עדות לאבסורד הנוראי הזה ניתן למצוא בעובדה כי מנהל בית הספר דיר יאסין בלבנון פתח שריף אבו אל-אמין, שחוסל בידי צה"ל, היה יושב-ראש התאחדות המורים של אונר"א ועובד של הסוכנות במקביל להיותו מפקד חמאס בלבנון, או בעובדה כי מי ש"פיקד" על הטבח במיגונית בכביש 232 – המיגונית ברעים, שבה נרצחו 16 אזרחים חפים מפשע וארבעה נחטפו – מוחמד אבו עטיווי, שאף הוא חוסל בידי צה"ל, שימש כעובד של אונר"א במקביל להיותו מפקד בכוח נוח'בה של חמאס. ואם לא די בכך, אז שיאו של האבסורד מגיע בכך שאפילו לצד גופתו של מנהיג ארגון הטרור חמאס, המרצח יחיא סנוואר, נמצאה תעודת עובד של אונר"א. כל אלה הן דוגמאות מייצגות לקשר העמוק בין ארגוני הטרור ובין אונר"א, קשר שישראל לא יכולה ולא צריכה להשלים איתו, בדיוק כפי שאף מדינה ריבונית אחרת לא הייתה משלימה איתו.
יודגש כי פרסומים אלו הובילו לגינוי בין-לאומי של הסוכנות ולדרישה שהוצגה על ידי מדינות רבות לחקירת מעורבות אונר"א ועובדיה באירועי השבת השחורה. כך, מדינות כמו ארצות הברית, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, פינלנד, הודיעו בשלב כזה או אחר של מלחמת חרבות ברזל על הקפאת תרומותיהן לאונר"א. גם כיום חלק ממדינות אלה החזירו את המימון שלהן לאונר"א באופן חלקי בלבד, או בתנאים מסוימים, או אפילו הותירו את המימון ככספים מוקפאים.
ראיה נוספת לחומרת המצב באה בדמות הודעת סגן דובר האו"ם פרחאן האק בחודש אוגוסט האחרון על השהייה ופיטורים של כמה מבין עובדי אונר"א שהוכח בעקבות פעילות ישראל כי השתתפו באירועי 7 באוקטובר. אך דבר זה הוא בגדר טיפה בודדה, מאוחרת מדי ובעיקר לא מספקת בתוך ים של טרור, הסתה וגזענות של אונר"א ועובדיה.
כאמור, על רקע התנהלות אונר"א הוגשו שתי הצעות בעניין הפסקת פעילותה. זו שמונחת בפניכם עוסקת בהפסקת פעילותה של הסוכנות בשטח מדינת ישראל. מייד אציג אותה בהרחבה. לאחר הצגת הצעה זו, ולאחר שיתקיים דיון, אציג הצעת חוק נוספת, שעניינה הפסקת פעילות אונר"א באופן רחב יותר. בהמשך אציג גם כיצד שתי הצעות אלו משלימות אחת את השנייה.
לאור הרקע שהצגתי בפניכם, ומשהוכח למדינת ישראל כי אונר"א ועובדיה משתתפים ומעורבים בפעילויות נגד מדינת ישראל, הוצע בהצעת החוק שבפניכם לקבוע כי ישראל תפעל להפסקת פעילות הסוכנות בשטח מדינת ישראל. כמו כן נקבע כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות במישרין או בעקיפין בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
למען הסר ספק, משמעות הדברים היא שמדינת ישראל תספק כל שירות שאותו היא מחויבת להעניק לאזרחיה ולתושביה בכל אותם מקומות בשטחה הריבוני שבהם אונר"א מספקת שירותים אלה כיום. בדיוני הוועדה שהתקיימו דאגנו לבדוק עם הגורמים הרלוונטיים, משרדי הממשלה השונים ועיריית ירושלים אם הם ערוכים לאספקת שירותים אלה – ועם משרד האוצר אם הדברים האלה אכן ימומנו כראוי – והשתכנענו כחברי ועדת חוץ וביטחון שאכן הדברים יתבצעו. לאור העובדה כי על הממשלה להיערך לשינויים שיהיו פועל יוצא של ההסדר המוצע בהצעת החוק, הוועדה קיבלה את בקשת הממשלה לכניסה לתוקף מאוחרת של החוק. לאור זאת הוחלט, וכך גם הצבענו, כי מועד תחילתו ייקבע לשלושה חודשים מיום פרסומו, 90 יום מיום פרסומו. בנוסף, על מנת לוודא כי הממשלה אכן נערכת כראוי, נקבע בהצעת החוק כי ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו ידווחו על יישום הוראות החוק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים, וכי בשנה הראשונה מיום תחילתו של החוק הדיווח ייעשה אחת לחודשיים.
אם לצטט מדבריו של חבר הכנסת ביסמוט, יוזם הצעת החוק שבפניכם, בעת הצגת הצעת החוק בקריאה הטרומית במליאת הכנסת: לא הגיוני. המשך הפעילות של אונר"א מהווה סכנה ביטחונית ממשית עבור מאות אלפי תושבי ותושבות ירושלים ואזרחי ישראל. אין מקום לאויבים בלב-ליבה של בירת העם היהודי. אם מישהו לא שמע, אחזור על זה שוב: אין מקום לאויבים בלב-ליבה של בירת העם היהודי. נקודה. דברים פשוטים אלה של חבר הכנסת ביסמוט מדברים בעד עצמם ומציגים בצורה רהוטה וברורה את ההיגיון הפשוט שמאחורי הצעת החוק שבפניכם. למדינת ישראל יש את הזכות והחובה, כשם שיש לכל מדינה אחרת שחפצה בחיים, להילחם כנגד איומים כנגדה, קל וחומר כאשר איומים אלה מצויים ופועלים בלב-ליבה הפועם של מדינת ישראל, בתוך שטחה הריבוני.
לאור כל זאת אני סבור, אדוני היושב-ראש, כי בסופו של דבר הגענו להסדר ראוי, המשקף נאמנה את זכותה של ישראל בשטחה הריבוני, ואשר יכול לחיות בכפיפה אחת עם הצעת החוק המקבילה, ואף אינו פוגע במחויבויות המדינה.
אבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור ולצוותה – אני חייב להוסיף שאלמלא הפעילות המסורה של עו"ד פרנקל שור והצוות שלה, ספק אם היינו מגיעים לרגעים האלה – ולמנהל הוועדה מר אסף פרידמן.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית כנוסח הוועדה.
1,191 מילים של יולי יואל אדלשטיין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.