קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, מיקי, אני רוצה להצטרף לגינויים, ולא משנה מאיזה צד הם מגיעים. משפחות החטופים, אין לנו שום זכות בכלל להביע את דעתנו כלפי הרגשות שלהן וכלפי הפעילויות שהן עושות כדי להחזיר את יקיריהן, יקירינו, לחיק המשפחות. אנחנו מקווים שזה יקרה במהרה.
אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, מאז 7 באוקטובר, לפעילויות האנטישמיות שקורות בעולם כולו. אני עד ונחשף לעדויות של מה שקורה בצרפת. הדבר הזה גורם לרישום מסיבי בפתיחת תיקים בסוכנות היהודית. אנחנו מדווחים שיש כרגע מעל 400% פתיחת תיקים של עולים מצרפת, מהעולם כולו ומצרפת בפרט, שרוצים להגיע לישראל.
ביחס לשנה שעברה, כן. ואנחנו צריכים להיות מוכנים לכך. אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה שבשנים הקרובות אנחנו נראה עלייה מסיבית של יהודי העולם ומצרפת בפרט, וכדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להתחיל להכין את השטח. להכין את השטח, הווה אומר לנקוט פעולות של הכרה בתארים, לדאוג לנושא האולפנים. לא ייתכן שעולה שמגיע לישראל יחכה כמה חודשים עד שהוא ייכנס לאולפן שלב א'. יש אתגרים גדולים מול לשכת עורכי הדין של תאריכים שלא מדווחים בזמן; של אולפן לעורכי דין שכבר קורה בצרפת בטרם עלייתם ארצה – לא מתבצע; איפה ואיפה כלפי אותם עורכי דין שרוצים להגיע. יש עוד אתגרים רבים שאני מתכוון לטפל בהם בשבועות הקרובים – להכין פלטפורמה אמיתית בנושא חינוך, בנושא תעסוקה, בנושא דיור, בנושא בריאות.
בסוף יש לנו בית אחד, ולבית הזה קוראים מדינת ישראל. אנחנו צריכים לעשות הכול, אבל הכול, כדי לראות שהעולים האלה יכולים להגיע לכאן ולהשתקע ולעבוד במה שהם עבדו עד היום. בסוף, לא ייתכן שאני פוגש עורך דין שעכשיו קופאי בסופר כי לא מוכנים להכיר בתעודה שלו, שהוא לא מצליח זה.
עכשיו, בוא תשמע איזה אבסורד: יש להם אפשרות לתרגם, הרי יש להם אפשרות לענות בשפה שלהם. זאת אומרת, השאלות הן בעברית, והם עונים באנגלית, בצרפתית, בספרדית. אם אתה עונה באנגלית, אתה משלם על התרגום 200 שקל למבחן, אבל אם אתה לא מהמדינות האנגלו-סכסיות, אתה משלם 500 שקל למבחן. חוסר שוויון. בדבר הזה אנחנו חייבים לטפל. אנחנו התחלנו. בקדנציה הזאת העברנו את חוק ההכרה בפודולוגים. יש לנו צורך ענק וחוסר ענק במדינת ישראל בנושא הפסיכולוגים, לצערי יש חוסר גדול. אנחנו חייבים להכיר גם בפסיכולוג שמגיע מהעולם. כמובן צריך לדאוג שיהיה לו אולפן כמו שצריך בשביל לדבר את השפה כמו שצריך, אבל לבקש מפסיכולוג שיש לו תואר ראשון ואפילו תואר שני שעלה מצרפת, שעבד שם חמש ועשר שנים וזה המקצוע שלו, הוא מגיע לפה, ואומרים לו: רגע, אחרי שאני רוצה להכיר בתואר שלך, אתה צריך לעשות סטז' של ארבע שנים – דברים שלא נשמעו. כל הביורוקרטיה הזאת צריכה לרדת מסדר-היום. אם אנחנו מתיימרים להיות מדינת עלייה, כפי שהיה במשך 70 השנים האחרונות – וזה הולך ומתגבר, יהודי העולם מבינים שבסוף המקום שלהם הוא פה, בארץ ישראל – כדי שהדבר הזה יקרה, אנחנו צריכים לבנות פלטפורמות אמיתיות של כלל משרדי הממשלה. כל שר צריך להבין שזה הזמן שבו הוא צריך להביא את השינויים. ואני רוצה לברך את שר הקליטה על השינויים הראשונים שהוא הביא, אבל ישנם עוד שינויים גדולים.
ובסוף אנחנו צריכים יחד לעשות הכול. וכפי שאמרתי, אני רוצה לברך את שר הקליטה אופיר סופר, שבאמת התחיל תהליכים גדולים, אבל אני קורא לכלל שרי הממשלה: קחו בחשבון שישנם עולים שרוצים להגיע לפה. אנחנו רק צריכים להכין להם את הפלטפורמה, להכיר להם בתארים, בלי לגרוע ובלי להוריד את הרמה לא של הרופאים ולא של הפסיכולוגים ולא של המורים, אבל לתת להם את האפשרות לבוא ולעסוק כאן בתחום שהם עסקו בו בחוץ לארץ. תודה רבה.
556 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.