קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את החוק, מי שמכיר אותי, אני לא איש דברים כל כך ולא עולה פה הרבה לדבר, אבל היום כשנוכחתי לגבי מה שעשו לנועה ארגמני ולאבא שלה – דבר ראשון, אנחנו מוסרים פה תנחומים על פטירת אימה – אני פשוט הזדעזעתי. אני לא מבין איך – אולי יש הרבה מהציבור שכן מזועזע – כל הציבור בישראל לא מזועזע. חטופה שהייתה חודשים בשבי החמאס, שאנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו מה היא עברה שם, ברוך השם הביאו אותה לפה, והיא רוצה להיות פטריוטית, לייצג את מדינת ישראל בעולם – קוראים ואומרים או כותבים: חבל שהיא לא נשארה שם. אני לא מצליח להבין איך אין גינוי מקיר לקיר. הרגשתי את החובה לבוא ולגנות את אלו שכתבו. אני לא מכיר את השמות, לא מכיר את האנשים, אבל עצם זה שמישהו במדינת ישראל מסוגל לכתוב ככה על אזרחית ישראלית שהייתה כל כך הרבה חודשים בשבי, לא יום ולא יומיים, ומה שאנחנו יודעים, מה שקרה פה ביום הארור הזה, מה ששמענו קצת – אני ברוך השם לא ראיתי את הסרטון, ואני גאה שלא ראיתי את הסרטון, כי מספיק נפשי פצועה ממה ששמעתי, ממה שראיתי ומה שדמיינתי. אמרתי שלראות – למרות שהפצירו בי כמה פעמים לראות את הסרטון, לא עשיתי את זה. אבל לבוא עכשיו על זה שהיא נוסעת לאמריקה, לא משנה עם מי, עם ממשלת ישראל, לא משנה עם מי היא נוסעת, עצם זה שהיא מסכימה להיות פטריוטית, לאגור כוחות – הרי זה כוחות נפשיים לא פשוטים שהיא צריכה לאסוף אחרי כל מה שהיא חוותה ועברה; היא, יחד עם אבא שלה, אחרי שעברו את השכול של האימא, נוסעים ביחד בשביל לייצג את מדינת ישראל, בשביל שהעולם יבין מה הם חוו, שהעולם יבין מה קורה פה במדינת ישראל ומה צריך לעשות לעם היהודי – לדאוג ולשמור על המדינה שלנו, כי אין לנו ארץ אחרת – ומגיעים אנשים, ולא משנה מאיזה צד הם, ומסוגלים לכתוב שחבל שהיא לא נשארה שם? אני לא מאחל את זה לאף אחד, ומעל בימה חשובה זו אני מביע את ההזדעזעות העמוקה שיש לי מהמילים שנאמרו.
אדוני היושב-ראש, מטרתה של הצעת חוק זו היא לאפשר לחייבים בהיטל השבחה להגיע לשומות מוסכמות עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במקרה שגובה החיוב הצפוי הוא נמוך יחסית. לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה, אדם שנדרש לשלם היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית, עומדת לו הזכות לערער בוועדות ערר לפיצויים ולהיטל השבחה או לפנות לשמאי מכריע, אם הוא סבור כי נפלה שגגה בשומה מטעם הוועדה המקומית. הליכים אלו כרוכים בהוצאות מרובות ובטרחה רבה, תוך נטילת סיכון בשל כך שגובה השומה שנקבעה עלול להאמיר. אם גובה החיוב בהיטל הוא נמוך יחסית, לרוב לא משתלם לחייב לנקוט הליכים אלו, גם אם לדעתו נפלה טעות בשומה. זה פשוט ביורוקרטיה, זמן, זה המון המון כסף לקחת שמאי מכריע. בדרך כלל אדם שמקבל שומה שהיא לא מאוד מאוד גבוהה, הוא אומר לעצמו: חבל, גם אם ארוויח פה עכשיו או שאני חושב שיש פה טעות של 10,000, 20,000 שקל, לא שווה לי, עם הזמן והטרחה. בפרט באותם מקרים שבן אדם בונה, מרחיב, הוא אומר: אני מרחיב, אני עובד ואני עושה – לא שווה לי את הזמן ואת הכסף, בפרט שיש לו את הפחד הכרוך, שיכול להיות שפתאום יבואו ויחליטו: ניגשת לערר – עכשיו נבוא, נחמיר איתך ונמצא דרך לחייב אותך ביותר ממה שחייבנו עד עכשיו.
החוק שנדון היום הוא חוק חברתי וציבורי שיאפשר לאזרח להתמודד מול דרישת היטל השבחה. מוסד השמאי המכריע הינו מוסד חשוב, שקובע שכל השגה על שומת השבחה של הוועדה המקומית תבוא לדיון בפני השמאי המכריע. יחד עם זאת, לא יעלה על הדעת שגב' כהן מחדרה, שרוצה לסגור מרפסת או למכור את הדירה, ופתאום מקבלת שומה שיכולה להיות על סך של 70,000 שקל, לא תוכל להגן על עצמה. העלות המצטברת של המנגנון הקיים לא מאפשרת לאזרח להגן על עצמו. עליו לשלם לשמאי מטעמו, להשתתף בשכר השמאי המכריע ולעיתים יש גם צורך להביא עורך דין, שגם הוא, העלויות שלו לא מאוד מאוד קטנות אלא גדולות.
החוק החדש יאפשר, בשומות נמוכות בלבד, דיון ישיר בין השמאי מטעם האזרח לבין השמאי בוועדה המקומית, עם הגעה להפחתה מוסכמת ומנומקת של ההיטל בראייה נקודתית לנכס עצמו. ברגע שהחוק יעבור נזכה גם להסרת חסם נוסף, שיפנה את השמאים המכריעים לעסוק בתיקים המהותיים, המשמעותיים והגדולים, מה שנדרש לצורך המלחמה במשבר הדיור. לשם הסרת חסם זה מוצע לקבוע כי אם סכום השומה מטעם הוועדה המקומית אינו עולה על 70,000 ש"ח, החייב יהיה רשאי להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין.
ברקע הצעת החוק יש גם את דוח המבקר מ-16 ביולי 2024, שמתאר את הסרבול האדיר שכרוך בערעור על שומות היטלי השבחה שמטילות העיריות. כך או כך, התיקון שנדון היום מציע כאמור קיצור דרך כדי למנוע הימשכות של ההליכים. לכן מוצע לקבוע תקופות קצרות שבהן יבחן השמאי מטעם הוועדה המקומית את הבקשה של הוועדה לשומות בסכומים קטנים מטעם הוועדה המקומית – בתוך 21 יום עד 14 יום – בהתאמה לכך שכן תועבר הבקשה לעיונו של השמאי הממשלתי הראשי, שגם הוא יצטרך להגיד שבאמת זה נשמע סביר, השמאות המוסכמת הזאת. לאחר מכן תועבר הבקשה לעיונו של השמאי הממשלתי, ואחרי כן, אם תוך 21 יום השמאי הממשלתי לא ייתן שינוי לדבר הזה, יראו את הבקשה על השומה המתוקנת כמאושרת. חייב שבקשתו נדחתה יהיה רשאי לערעור או לבקש מינוי שמאי מכריע. זה לא שמורידים את הזכות של שמאי מכריע, אבל רוצים לקצר את זה במקרה שהשמאי מסכים לעניין וגם כמובן השמאי הממשלתי הראשי יאשר את הדבר הזה.
נוכח החשש מפני עריכת הסכמים בלתי ראויים והפעלת לחצים על הוועדה המקומית, שגם על זה דנו בוועדה, הרכב הוועדה, הרכב ועדת השומות שתדון בבקשות לשומות מתוקנות יכלול גם את יושב-ראש הוועדה המקומית, גם את היועץ המשפטי לוועדה המקומית וגם את גזבר העירייה המקומית או מי שבא מטעמו. כל השומות המתוקנות, כאמור, יועברו לעיון השמאי הממשלתי הראשי, שגם זה עוד חסם, עוד דבר שאפשר לבדוק בדרך, לראות אם באמת השמאות היא שמאות נכונה, אם באמת הסיכום והסכמה הזאת הם הסכם נכון. הוא גם יהיה רשאי שלא לאשר אותן. השומות המתוקנות יפורסמו באתר האינטרנט של הוועדה המקומית, כך שזה גם יראה שקיפות, אנשים יוכלו לראות. אבל ודאי שהדבר הזה לא יוכל להועיל לגבי מקרים אחרים או להראות שיש מקומות אחרים שיוכלו לקחת מזה סוג של דברים שקרו ולכן צריכים להתחשב גם בהם. כל שומה תידון כשומה ספציפית, השומה עצמה. ההסכמים או הסיכומים שיהיו יהיו נטו לגבי השומה עצמה, לדירה הזאת, לא לדירות אחרות.
לכן אני מאוד מאוד מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו. אני חושב שזו הצעת חוק חברתית מאוד, נכונה מאוד, שנותנת למעמד הביניים ולמעמד הנמוך לשמור על זכויותיהם, להפחית בהסכמה את גובה השומה שניתנה להם בתוכניות של השבחה – בדרך כלל בדברים האלה זה היטל השבחה כי בן אדם סגר מרפסת, הרחיב משהו מאוד מאוד קטן ומינורי בדירה עצמה, וזה יכול להועיל לו ולצמצם את העלויות הגדולות. אני חושב שזה עוד נדבך ביוקר המחיה שאנחנו נלחמים בו.
אני אומר עוד פעם, חבריי מסיעת ש"ס, אני חושב שבקדנציה הזאת, בפרט במושב הזה, אני חושב שעברו פה אין-ספור חקיקות, ובאמת, זה המקום פה להודות לחבריי. זה המקום פה להודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר, שפעל רבות גם ביחד מול המשרדים השונים לאשר את הדבר הזה; כמובן למנהל הוועדה; כמובן ליועץ המשפטי תומר, שגם היום, לפני שעות אחדות, עבד קשה בשביל שיונח החוק הזה על שולחן הכנסת.
ולכן אני מבקש מכולם באמת להצביע בעד החוק הזה. אני באמת רוצה, בהזדמנות זו, שאנחנו לקראת סוף המושב, להודות ליושב-ראש הקואליציה אופיר, שבאמת בנחישות אבל מצד שני בחיוך, מאזין לכל חבר כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, דיונים ארוכים. על כל יום פה, על כל שעה פה במליאה הזאת, יש הרבה הרבה דיונים מאחורי הקלעים בשעות-לא-שעות בשביל שהחוקים יעלו, הסדר יתנהל כמו שצריך. וכמובן ליושב-ראש הסיעה שלנו, חבר הכנסת – – –
אני רוצה להודות – מילה אחרונה באמת, רק להודות ליושב-ראש הסיעה שלנו, באמת על העבודה המאומצת שלו בכל הזמנים, ובפרט במושב הזה ובימים אלו. תודה רבה.
1,256 מילים של אברהם בצלאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.