קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, אני עומדת כאן כדי להזכיר לממשלה ש-120 ישראלים מוחזקים במרתפי העינויים של חמאס, ושהחובה שלנו היא להחזיר אותם הביתה. אנחנו שומעים בוקר וערב כי רק לחץ צבאי ישיב אותם – נכון, אז למה לא הקשבת לאזהרות של גדעון סער בקבינט? הממשלה והעומד בראשה, למה הוצאתם את צה"ל לפני חמישה חודשים מהשכונות? למה דיללתם את הכוחות של הצבא ברצועה? מדוע עצרתם את התמרון, ורק לפני חודשיים פתאום נזכרתם לחזור כדי לכבוש את רפיח ואת פילדלפי? אם הניצחון המוחלט לא היה רק קמפיין ומילים ריקות, המלחמה בעזה הייתה נראית אחרת היום. איך יש לכם בכלל את התעוזה אחר כך ללכת ולהתלונן – ממש ללכלך על בני המשפחה שלהם? כי אם רק לחץ צבאי יביא אותם, מדוע באופן סיסטמטי ומכוון אתם מורידים את עצימות הלחימה? איך אפשר לעשות דבר והיפוכו? איך אפשר לצפות ממדינה שלמה פשוט לסתום את הפה?
במפת ארץ ישראל חבל הארץ הצפוני מסומן כבשליטת ישראל; זה על הנייר, אבל בפועל הגליל העליון הפך אזור רפאים שנכבש ונשלט על ידי חיזבאללה, ולאף אחד בממשלה הזו, הכושלת בתולדות ישראל, אין את היכולת, הרצון או האומץ להילחם ולהגן עליו. עשרות אלפי פליטים ישראלים אינם יכולים לחזור לביתם. כל זה קורה כשהממשלה הזו והעומד בראשה לא רק נכשלים בקידום אסטרטגיה ותכנון, אלא מסרבים פשוט לדון בה. את המחיר לכניעה ולכישלון המדיני והצבאי הזה אזרחי ישראל משלמים בדם עם ריבית – חלקם חיים תחת איום יום-יומי של כטב"מים וטילים, שכונות שלמות במטולה ובקריית שמונה כבר אינן ראויות למגורים, ועדיין לא מכריזים אפילו על מטרה ויעדים. כמה אזרחים עוד צריכים להירצח על ידי חיזבאללה כדי שתתעוררו? רוב אזרחי ישראל כבר יודעים זאת בליבם: נתניהו הוא מנהיג כנוע וחלש, וההחלטות שקיבל בקבינט המלחמה פגעו ביכולת שלנו. 7 באוקטובר הוא המחדל הגדול בתולדות מדינת ישראל, והמלחמה היא הארוכה בתולדותינו. זו המורשת האמיתית של כולכם.
אם הקבינט ואדוני ראש הממשלה היו מתייחסים לרעה הנפתחת מצפון כמלחמה פוליטית, התושבים כבר מזמן היו יכולים לחזור לחיים בטוחים ושלווים בביתם. אבל בשביל זה צריך לדעת לקבל החלטות קשות.
321 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.