קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אתה הראש, אתה אשם.
ימי שלטונך הם הימים הקשים ביותר שידעה ישראל מאז הקמנו מדינה. אין אחד שלא רואה את זה. תחת אחריותך נרצחו ונטבחו 1,400 אזרחים – תינוקות, ילדים, קשישים ומשפחות.
– – פונו מאות ועשרות אלפי ישראלים מבתיהם. חווינו כל המדינה את מחיר ההפקרה הנורא ביותר. אתה הראש, אתה אשם. הקדשת השבוע שעתיים מישיבת הממשלה בשביל לדבר על כמה אתה מסכן, כמה אתה קורבן, כמה חייך בסכנה.
– – מעל 1,500 אזרחים, מתעסקת במשך שעתיים בך. 120 החטופות והחטופים ומשפחותיהם נושאים אליך עיניים ומחכים שתחזיר אותם הביתה, ואתה מתעסק בעצמך. איך אתה לא מתבייש?
נעמה לוי, דניאלה גלבוע, לירי אלבג, אגם ברגר וקרינה ארייב נמצאות במנהרות החמאס כבר 284 ימים. תסתכל להן בעיניים כשאתה מדבר על סכנת חיים. אני פונה אליך מכאן, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: נעמה, קרינה, אגם, לירי, דניאלה ועוד 115 חטופות וחטופים מחכים שתוציא אותם מהגיהינום של עזה. הפקרת אותם פעם אחר פעם – אל תפקיר אותם שוב, אל תטוס לפני שאתה מחזיר אותם. קודם עסקה – אחר כך תיסע.
אתה הראש, אתה אשם. תחת הנהגתך המופקרת חבלי הארץ שלנו נטושים ומופגזים; הצפון מוכה ומדמם, גבולות ישראל הצטמצמו, נופי הארץ נשרפו, יישובים שלמים הופגזו ונחרבו; הביטחון האישי מרוסק, הפשיעה עלתה, מקרי הרצח בעלייה מפחידה והטרור הרים ראשו. אתה הראש – אתה אשם.
בזזתם אותנו. ניצלתם את המלחמה כדי לחלק כספי שוחד למקורבים שלכם – –
– – כדי לבצר את שלטון הנאמנות והנהנתנות שלכם בעוד האזרחים פה משוועים למזור. המילואימניקים ונשותיהם יחכו, יתומי צה"ל ויתומי פעולות האיבה יחכו – –
– – יחכו גם העסקים, העצמאים, החקלאים, התיירות – העיקר שהשותפים יבזזו כמה שיותר מהר, לפני שמגדל הקלפים הבוער והרעוע שלך יקרוס סופית.
אתה הראש, אתה אשם. חיזקת דה פקטו את מי שטבחו בנו, אנסו ורצחו את ילדינו, העברת להם מזוודות של דולרים במזומן, ראית במרצחים האלו נכס; נמנעת לפחות שש פעמים מלהרוג את ראשי החמאס, ארגון הטרור הרצחני ביותר שידעה ישראל. עד עכשיו לא הסברת לציבור למה – למה ריפדת אותם בכסף? למה נמנעת מחיסולם? אתה הראש – אתה אשם.
ראש ממשלה שעושה סלקציות בין שכול לשכול, שמנהל טבלת רמזורים לגבי ניחום אבלים, הוא אדם שנפשו הוחרבה.
אתה מפחד לפגוש ציבור, כי אתה יודע שחיים נהרסו בגלל ההפקרה שלך.
אתה מסרב לפגוש קהילות שלמות שעברו טבח – –
– – ומדממות רק כי הן לא בבייס.
אתה הראש, אתה אשם. אתה ניזון מהקצנה ושנאה, מזין את הקרעים בעם כי הם משרתים אותך.
לא גינית את הצתת מאהל המשפחות השכולות על יושביו; לא גינית את היחס המשפיל והמבזה למשפחות החטופים והחטופות, אפילו כאן, בבית הזה; לא גינית הפעלת אלימות משטרתית ואזרחית כלפי משפחות שכולות ומשפחות חטופים – –
– – כלפי אזרחים שנאבקים נגדך ועבור ישראל. לא גינית כי זה משרת אותך.
אפילו הבן שלך חוגג על ההסתה, פעם אחר פעם, בלי בושה ובלי חינוך. אתה הראש – אתה אשם. סגרת חלון אחר חלון הזדמנויות, מתחבא תחת גורם מדיני בכיר ומטרפד פעם אחר פעם עסקה להשבת החטופים והחטופות, כי אתה מעדיף שרידות פוליטית על פני הצלת חיים. אין ישראל בלי ערבות הדדית, ומי שפוגע בערך הכי בסיסי שלנו – –
– – ומונע את המצווה הגדולה ביותר של פדיון שבויים – –
– – הוא זה ששכח מה זה להיות יהודי.
אתה שכחת מה זה להיות יהודי וגם מה זה להיות בן אדם. אתה הראש – אתה אשם.
הכנסת צלם להיכל הכנסת ולממשלה – –
– – את הכהניזם – אידיאולוגיה שמבקשת להחריב את ערכי האומה הזאת – וכעת אתה השפוט של השועלים שביקשת להיות להם ראש. הלאומנות המשיחית מנהלת אותך וסוחטת אותך – –
– – ואתה סחיט מאי פעם, נאשם בפלילים שחייב את כיסאו לממשיך דרכו של כהנא, של מי שבתקופות אחרות הליכוד כולו היה יוצא ומוקיע אותו במליאה בזמן שהוא נואם.
החורבן שהבאת על מפלגתך ומורשתה הוא אסון של כולנו.
אתה הראש, אתה אשם. המשך המלחמה משרת אותך. ראש ממשלה שיש לו אינטרס במריחת המלחמה והמצב חייב ללכת. בזמן מלחמה אתה מנהל קמפיין נגד הצבא ומערכת הביטחון, ולא בוחל בשום דבר רק כדי לחמוק מוועדת חקירה ולנקות את עצמך ממה שאי-אפשר להתנקות ממנו. האחריות שלך, המשמרת שלך, ההפקרה שלך, האשמה שלך. אתה תלך. הניסיון שלך להמיט חורבן על המפעל הציוני רק בגלל שלך יש משפט פלילי לא יצליח. לא תצליח בהפיכה משטרית, לא תצליח בחוק ההשתמטות, לא תצליח לרסק את התקשורת החופשית, ולא ניתן למערכת המשפט ליפול.
ישראל לא מעניינת אותך אם אין לך בה כוח מוחלט. אנחנו אוהבים את המקום הזה אהבת נפש. לא ניתן לך להפוך אותו למצורע ומרוסק. מלאכת השיקום תהיה עלינו. העם המופלא הזה הוא התקווה, כי כשאתה גרסת מסמכים, בילית שעות עם יועצים ושופרות בקריה, התחבאת בבונקר האטומי של החבר שלך וניסית לטפל בפרוטוקולים, הישראלים יצאו להציל את מדינת ישראל.
אתה תלך. העם הזה רחוק שנות אור מהערכים שלך ושל הממשלה הרקובה הזאת. העם הזה יודע שהקיום שלנו תלוי בסולידריות ובערבות הדדית. העם הזה יודע שאין לנו תקומה בלי השבת החטופים והחטופות. העם הזה יודע שהסיפור של מדינת הלאום שלנו הוא סיפור של קדושת החיים לפני הכול. העם הזה יודע שימיך בכיסא ספורים. ועכשיו, אחרי שאתה תלך, ישראל תחזור להיות האומה המוצלחת שהיא, של פיתוח ויזמות, של שגשוג ובשורה, אבל לפני הכול – של חמלה, תמיכה ותקווה.
ביום שאחריך נעניק לישראל את ההגנות שהסרת ממנה. מדינתנו היפה עוד תדע ביטחון ופריחה, ותהפוך להיות הארץ שאנחנו חולמות עליה ומאמינים בה. זה יקרה רק אחריך. עשית כבר יותר מדי נזק והבאת יותר מדי כאב ושכול. לך. לכו. אל תחזיקו בכוח.
זה נגמר. תנו לעם הזה לרפא ולשקם. ישראל תנצח. התקווה תנצח. ראש הממשלה, אני רוצה להעניק לך תמונה של התצפיתניות.
913 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.