קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, לא פעם שאלתי את עצמי איך עמדנו בכל תלאות הדרך ולא נשברנו. האמת היא שכאשר עזבו יהודי תימן את מקומות מושבותיהם בתימן, הם היו מוצפים בשמחת הגאולה שציפו לה אלפי שנים. על כן הם קיבלו את תלאות הדרך באהבה רבה, ונשאו בשקט את סבלם. רבים איבדו את יקיריהם, בני משפחה, בתלאות הדרך. כך כתבה המחברת נעמי חובארה בספרה: "מפאתי תימן – מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם", שבו היא גם מתארת את המפנה הגדול בחיי משפחתה, הנפרדת מארץ שמרנית, רחוקה מקדמה, היישר למעבר לחיים במושב נחם בארץ ישראל.
אז מה היה כל כך מיוחד במסע של יהודי תימן לארץ, ועל אילו תלאות מדובר? יהודי תימן הגיעו לאורך כל חמש העליות. עד ראשית ימי השלטון הבריטי עלו כ-5,000 יהודים מתימן; בין שתי מלחמות העולם עלו כ-8,000 יהודים מתימן במסגרת מבצע על כנפי נשרים, בין דצמבר 1948 לחודש ספטמבר 1950 – במבצע זה הייתה העלייה הגדולה והמרכזית, ובמסגרתה עלו 48,412 יהודים מתימן. יהודים אלו היו פזורים ביותר מ-1,000 עיירות וכפרים נידחים ברחבי תימן, מנותקים מן העולם הגדול ומן המרכזים היהודיים ללא שום אמצעי תקשורת ותחבורה, ללא רדיו או עיתונים, ללא רכבות או מכוניות נוסעים. כששמעו על דבר קום המדינה, הם קמו ונטשו את בתיהם וכל רכושם, והגיעו היישר אל העיר עדן, החוסה בשלטון אנגליה, כדי להגיע משם לארץ ישראל, על אף האיסור שהיה מוטל במשך זמן רב מטעם שלטונות תימן על יציאת היהודים מן הארץ. שום דבר לא עצר בעדם. הם גרפו את המחסומים ויצאו בדרך גאולים. המטוסים של הג'וינט והסוכנות היהודית שיצאו לקראתם הם אלו שהביאו אותם לארץ ישראל. המבצע הזה היה אחד החזיונות המרהיבים והמופלאים ביותר של גאולה יהודית ואנושית. יהודי תימן עלו מתוך אהבת הארץ והמולדת, והיו מוכנים לשלם מחירים כבדים על כך למען הזכות להגיע אל הארץ, לחיות בה ולגדל את מיטב בניה ובנותיה.
תלאותיהם של יהודי תימן באו לידי ביטוי בפרט בהשתלבותם היום-יומית. בשנים הראשונות הם סבלו מקשיי קליטה, לא בגלל שפת הדיבור, שבה הם היו בקיאים ומצוינים, אלא בגלל השוני התרבותי, שבלט עד מאוד, ממנהגי המסורת ועד למנטליות המקצועית וההשתלבות בשוק העבודה בהיעדר ידע מקצועי מפותח ובקושי לפרנס את המשפחה. הם חיו חיים דלים עד מאוד בשנים הראשונות, ואף התיישבו במעברות כדי לשמר את הקהילתיות הידועה של העדה היקרה הזו.
המסר הערכי של עליית יהודי תימן הוא שהושקעו מאמצים כבירים בעלייתם כדי להגשים את החלום הציוני. השורשים העמוקים, נאמנותם לדת, האמונה הגדולה בעם ישראל בארץ ישראל, ותחושת האחווה שליוותה את כל היהודים שעלו, מהווים מופת של ממש, כמו גם תרבותם, שנתגלתה כתרבות יהודית שורשית, עשירה ומקורית מימי קדם.
בהזדמנות זו אני רוצה לציין את חברת הכנסת לשעבר נורית קורן, ששימשה כיו"ר הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן. היא כתבה ספר חשוב מאוד, "שקופים זקופים", שמספר את סיפור קליטתם של עולי תימן. לא היה נבחר ציבור שפעל למען חשיפת המחדל והנושא הכאוב הזה יותר ממנה. חשוב לי להמשיך לעסוק ולחקור את הנושא, ולומר לבני העדה היקרה והמפוארת הזו שלחברי סיעתי, הימין הממלכתי, ולי, יש אהבה גדולה ומחויבות להמשיך לפעול ולחקור את האמת בפרשת ילדי תימן, מזרח וארצות הבלקן. תודה רבה.
491 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.