ציון יום יהודי תימן ותלאותיהם במסע עלייתם לארץ ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, איפה נורית? השאירה אותך לבד – בסדר. אני מבקש לפתוח את הדברים שלי עכשיו עם הידיעה הקשה על פטירתו של הגאון הגדול, רבה של באר שבע, חבר מועצת הרבנות הראשית הרב יהודה דרעי. קודם, בנאומים בני דקה, הזכרתי בקצרה את פועלו הגדול במשך הרבה שנים לקירוב לבבות. אני מבקש לשלוח מכאן תנחומים למשפחתו, למשפחה דרעי, וכמובן, ליושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי.

נורית, הזכרתי אותך. ברוכה הבאה.

סיפורי העלייה מתימן הם חלק בלתי נפרד מזיכרונות הילדות שלי ושל רבים מבני דורי. שוב ושוב שמעתי מסבא וסבתא על המסע המפרך מתימן לארץ ישראל. הסיפורים הללו היו מלאים בתיאורי חיים קשים ואתגריים שחוו העולים בדרכם ארצה, לצד אמונה חזקה שליוותה אותם לאורך כל הדרך, כאשר מעל הכול בלטה האהבה והכמיהה שלהם לארץ ישראל.

יהדות תימן היא אחת מהקהילות העתיקות ביותר בהיסטוריה היהודית. כבר במאה הראשונה לספירה יהודים התיישבו בתימן והקימו קהילה שורשית וחזקה, קהילה ששמרה על אורח חיים מסורתי, עם לשון הקודש, על קשרים הדוקים עם מרכזי הלימוד היהודיים בעולם. למרות היותם מיעוט בתוך סביבה מוסלמית הצליחו יהודי תימן לשמר את זהותם הייחודית ולהעביר מדור לדור את המורשת המפוארת של העדה. במשך השנים סבלו יהודי תימן לא מעט מהשלטון האסלאמי, שבתקופות מסוימות הטיל גזרות שמד וגירוש על היהודים. אחת התקופות הקשות ביותר ופחות מוכרות פה, לצערי הרב, והזכרתי את זה לא מזמן כאן על הדוכן, הייתה לפני 350 שנה – גזרות נוראיות שהומרו בסופו של דבר לגלות – אחת הגלויות הקשות ביותר נקראת גלות מוזע. באותה גלות מתו כ-80% מהגולים ונשארו מעטים ממש – הם מתו בצמא וברעב ומכל מיני מחלות קשות. בימים אלו אני גם כן מקדם הצעת חוק יום לציון גלות מוזע, שכאמור היא אחד מהאירועים הקשים ביותר בהיסטוריה של יהדות תימן, עם השפעות מרחיקות לכת במהלך הדורות על התרבות והעתיד של היהודים בתימן.

עליית היהודים מתימן הגיעה לשיאה למעשה במבצע על כנפי נשרים ב-1949; זו עלייה שנמשכה במשך שנה וחצי, ובמהלכה עלו עשרות אלפי יהודים ארצה. כאשר העולים הגיעו לארץ, הם נישקו את אדמת הארץ ברגע שהניחו עליה את רגליהם כביטוי לאהבתם ולכמיהתם לארץ הקודש. הרגע הזה שבו הם נישקו את האדמה היה מלא בדמעות של שמחה והתרגשות. לצערי הרב, הם שוכנו באותם זמנים באוהלים ופחונים בצפיפות נוראה, ללא תשתיות, והתמודדו עם מחסור במזון ובתנאים סניטריים ירודים ומחלות שפרצו לעיתים קרובות.

פרשת ילדי תימן היא אחד מהאתגרים הקשים שנאלצו יהודי תימן לעבור; פרשת היעלמותם של ילדים רבים מבין עולי תימן היא חלק בלתי נפרד מסיפור העלייה, לצערנו הרב. בשנת 2016 המדינה הכירה באופן רשמי בצורך לחקור את הפרשה לעומק. לאחר שכולם הבינו שלא ניתן עוד להסתיר את הפרוטוקולים והעדויות ולאחר שהממשלה אישרה את פרסום הפרוטוקולים של דיוני ועדת החקירה הממלכתית, אמר יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי: מדובר בפרשה חמורה מאוד, וכעת כולנו מבינים שנעשו דברים נוראיים, וצריכים לחקור את כל הפרשה המזעזעת הזאת – מה קרה לילדים ולאן הם נעלמו.

היום בבוקר קיימנו דיון בוועדת המדע, שעסק בנושא התרשלות המדינה בשמירה על חומרים בפרשת ילדי תימן. אומר כאן את מה שאמרתי היום בוועדה: על המדינה להכיר בעוול שנגרם לאותן משפחות, בעיקר לקחת אחריות, לתת להן גושפנקה רשמית על כאבן וסבלן שנשאו במשך שנים רבות לבדן, לצערנו הרב. הכאב הזה זכה ללעג הרשויות, כאב שלא קיבל את הביטוי הציבורי המגיע לו, כאב על עוול שנעשה להם, עוול כבד מנשוא, שרובץ על כתפיהן של המשפחות.

אני מודה לכל השותפים, חלקם יושבים כאן ביציע – לך, חברת הכנסת לשעבר נורית קורן על הובלה של התהליכים האלו כאן בכנסת. עבודה רבה מאוד מאוד לפנינו בהקשר הזה. הדרישה היא חד-משמעית, וכפי שאמרתי ואני אומר את זה גם כאן מעל הדוכן: עלינו להתאחד, הציבור התימני על כל שלוחותיו ואגפיו ודעותיו השונות, למטרה אחת ברורה עם דיבור אחד, שיחדד את המסר: אנחנו מבקשים ודורשים מהמדינה לקחת אחריות על אותם עוולות שנעשו לאותן משפחות. לצערנו הרב, הוויכוחים הפנימיים בינינו לפעמים גורמים לכך שאנחנו נדחקים לקרן זווית, ולוקחים אותנו פחות ברצינות. המסר המרכזי שלי היום – נתאחד אנחנו עם המסר, נצא אליו, נדרוש אותו, ובעזרת השם, גם כן נקבל אותו.

אני מודה לחנניה כורש, מנהל מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל. היום ראינו למטה, בקומת הסיעות, הצגה של תמונות וזיכרונות מהעלייה של יהדות תימן. תודה רבה על כך ועל ההתנדבות. נמשיך הלאה לפעול בעניין, ולא נוותר. תודה רבה.