קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, טוב. על דעת שר העבודה, שר האוצר, אני מבקש להודיע לכנסת כי בהצבעה בקריאה הראשונה הממשלה מסכימה לעלות התקציבית של הצעת החוק, ומשכך היא תומכת בהצעה הזאת.
אני רוצה להגיד משהו אחד, כי זרקו לי כאן משהו על הפיתות. אני מחכה להתנצלות. אני זוכר את התקופה שבאתם ואמרתם: שר הפיתות, מה הוא מבין? אמרתי: בואו נפסיק את הקייטנות, אדוני היושב-ראש. האנשים האלה – – –
והאנשים האלה, אדוני היושב-ראש, אמרו: מה, אתה לא מבין, אתה שר הפיתות, למה לקחת להם? למה להוציא את הדברים?
לא, אם אני לא יכול לדבר, פשוט צריך להגיד לי את זה, והכול יהיה בסדר. מה זה?
אפשר? בקיצור, אני זוכר אותם. מה הם לא אמרו? אגב, גם כשאמרתי שכל אחד צריך לקבל נשק, מה הם אמרו? שר המיליציות.
שר המיליציות, הוא מפיץ הרבה הרבה נשקים. והיום באים אליי כל כך הרבה בני קיבוצים, אנשי שמאל, אומרים לי: איזו טעות עשינו, אנחנו הצבענו להם – –
– – אבל בן גביר, אתה צדקת, אתה צדקת.
ואני אומר את זה בצורה הכי מפורשת. אני לא מחפש שיצדיקו, הרי הם אופוזיציה, זה התפקיד שלהם.
אבל אני יודע שמה שאנחנו מובילים – היו 70 כיתות כוננות, אדוני היושב-ראש, היום במשרד יש 900.
היו 8,000 נשקים בשנה בממוצע, היום, אדוני, יש 140,000 נשקים בחמישה חודשים. הייתה קייטנה בבתי הסוהר.
שינינו את המדיניות, השבח לבורא עולם.
אני אומר דבר אחד. מותר לכם, חבריי באופוזיציה – –
– – להגיד: טעינו. זה בסדר, אני אקבל את ההתנצלות שלכם. הכול בסדר, אני אקבל את ההתנצלות.
אני אקבל את ההתנצלות שלהם, אדוני היושב-ראש – –
– – כי בסוף, בסוף, בסוף, זה החיים של כולנו. חמאס לא בא ואמר: זה איש ימין וזה איש שמאל וזה דתי וזה חילוני.
הם רצו לגמור את כולנו. לכן הגיע הזמן שתבינו שצריך להתמודד איתם ביד קשה.
אדוני היושב-ראש, עוד משפט אחד. אני שומע עכשיו את המפכ"ל רץ מבמה לבמה, מבמה לבמה, ואומר כל מיני דברים. קודם כול, טוב שנזכר. שנה וחצי הוא היה מפכ"ל – לא אמר שום דבר. להפך, אדוני היושב-ראש. האמת היא, הוא ציית.
אני חייב להודות שהוא ציית למדיניות שלי, ולרוב בקשותיי הוא נענה במשך השנה האחרונה, וטוב שכך. קרה משהו אחרי ועדת מירון, אדוני היושב-ראש, אחרי שכתבו שצריך להדיח אותו; פתאום הוא שינה את עורו. יכול להיות שהוא רוצה לקרוץ לקפלניסטים. זה בסדר גמור, אפשר לנסות לקרוץ לקפלניסטים. אני בדרכי אלך, עם האמת שלי אלך. עם ישראל ינצח. תודה, אדוני היושב-ראש.
395 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.